מודה מאד על תשובתך החמה >>>

אחת הבקשות שלי בפניתי פה היא בכל אופן קשורה לצורך שלי להבין את האפשרות שאלמנטיים בעבר אולי "הפכו" אותו לגיי. להבין משמע מדעית... זו הדרך שלי להרגע ...זה טוחן לי במחשבות... חיבת תשובה כזו או אחרת...

שלום ויוי, ההסברים להומוסקסואליות עדיין שנויים מאוד במחלוקת ואין "שורה תחתונה". ההסברים על קיומו של גן הומוסקסואלי פורסמו בזמנו בקול תרועה רמה והופרכו בצורה הרבה יותר צנועה. מבין התיאוריות הפסיכולוגיות, רק התיאוריה הפסיכואנאליטית זכתה לאישוש מסוים ואני נוטה לקבל אותה, אם כי רבים מעמיתיי לא. לפי ניסיוני, אצל רוב ההומוסקסואלים והלסביות מתרחש "תסביך אדיפוס הפוך", כלומר, בשלב הפאלי, בגיל -5, כאשר הבן או הבת אמורים להזדהות עם ההורה בן מינם (הבת עם האם והבן עם האב), משהו בתהליך ההזדהות הזו נפגם בגלל דינאמיקה משפחתית מסויימת הקשורה הן ליחסים בין ההורים והן ליחסם לבן או לבת, שאמורים להפוך הומוסקסואלים, ואז ההזדהות היא בכיוון ההפוך: הבן מזדהה עם אימו והבת עם אביה ולכן הבן נמשך לבנים והבת לבנות. זה הסבר כללי מאוד, השנוי במחלוקת, אך בכל מקרה, יש להתאימו לסיפור החיים האישי שלך. מעבר לכך, העובדה שהמחשבות על כך הפכו לאובססיות אצלך בהחלט מעוררות אצלי את המחשבה שתפני לייעוץ אצל איש מקצוע גיי-פרנדלי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

בוקר טוב, "הבן מזדהה עם אימו והבת עם אביה ולכן הבן נמשך לבנים והבת לבנות " , למה הזדהות עם האם של הבן או עם האב של הבת גורמת להם להימשך לבני מינם ? ולמה דווקא בגיל 5? מהיכרות עם הומוסקסואלים שמתי לב לאלמנט שחזר על עצמו, ברוב המוחלט של ההומוסקסואלים שהכרתי: לא היה להומוסקוסאל אב במהלך הילדות שלו,או שהאב הייה דמות מאוד רחוקה.ואם הדבר מופיע באמת אצל רוב ההומוסקסואלים (ולא רק אלו שיצא לי להכיר) אזי תשומת הלב צריכה להיות מופנת לדעתי, להיעדרותו של האב ולא לנוכחותה המוגזמת של האם (אם כי כמובן שיש קשר בין השניים). ההסבר שאני נותן לזה הוא, שכאשר ילד גדל עם אב , אז הילד רואה לנגד עיניו כבר מגיל צעיר מאוד את דמות הגבר, ואז היא הופכת בעיניו לעיניין שגרתי,רגיל (אולי משעמם) ולכן הגיוני שילד שגדל עם אב לא ייראה בדמות הגברית אובייקט מיני. גידי, אני מניח שלך יצא להכיר יותר הומוסקסואלים ממני, הייתי רוצה לדעת אם גם אתה הבחנת בהעדרותו של האב אצל הומוסקסואלים בהם טיפלת.

דר' גידי , תודה על תגובותייך הזריזות... אז מהדיבור שלנו פה, הבנתי שעלי להרפות ממנו לחלוטין בענין. ו.. שלסיפור החיים האישי שלנו יש הרבה סממנים שיכלו לתרום לבני להיות גיי. מומחית בלדחוף רגשי אשמה למקום מיוחד עמוק בראש. מה עושים עם השאלות של כלל הסובבים > > " כזה חתיך ופקח ועוד לא היתה לו חברה ?" + מגוון של שאלות... ויש סבתא ואחות בגיל ההתבגרות שמגיבה על המילה הומו באופן שמחייב המון הסברים והיא מקבלת ממני. והתבטאויות מביכות של כינויים לגייס בנים שנשמעים בצותא (עם הבן) בחברה, בטלויזיה... ואישי היקר שסופסוף חדל להשתמש בכינויים הנ"ל..... התמודדות !!!!