לא בטוחה...

היי אני בת 18 וחצי והסיפור שלי הוא שאני לא ממש מוגדרת לעצמי אבל כל שאני יודעת הוא שאני ממש מאוהבת במ"כית שלי. עוד לפני שהתגייסתי היו לי מחשבות על בחורות,מצאתי את עצמי נמשכת לבנות ונמשכת בכללי לרעיון של להיות עם בת אבל לא הייתי בטוחה בזה ומעולם לא התנסתי.יש לציין שההתנסות שלי עם גברים מאוד מצומצמת- הייתי עם שני גברים בלבד בחיי וגם זה היה רק נשיקה שאחריה לא ראיתי אותם יותר.היו לי אי אלו הזדמנויות להיות עם בנים אבל לא רציתי לממש אותן, כי לא נשמכתי אליהם למרות שבאופן כללי אני כן יכולה למצוא את עצמי נשמכת לגברים מסויימים. בכל אופן,כשהגעתי לטירונות ופגשתי במ"כית שלי פשוט התאהבתי בה בטירוף. אני ממש נמשכת אלייה. יכול להיות שזה גם הקטע של המ"כית שעושה לי את זה - העובדה שהיא די גברית כזו מבחינת ההליכה, הבגדים ((מדי בנים, נעליים גבוהות), הפוזה הקשוחה .אין השילוב של הפוזה הקשוחה והעובדה שהיא עצמה נשית (היא רזה ויש לה תווי פנים עדינים וכשהיא מדברת ברגיל יש לה את הטון והקול הכי מדהימים בעולם...חח נסחפתי פה..) פשוט ממיסים אותי. אז אני לא יודעת מה לעשות...יש כאן עוד אנשים עם מקרים דומים לשלי או אנשים שהם דו? בכל מקרה- מה אתם מייעצים לי לעשות? תודה

שלום דו-בי, אני הייתי בהתאהבות שלך במ"כית אישור לנטיות שהיו קיימות רק באופן תיאורטי קודם לכן. לא הייתי ממליץ לממש את האהבה הזו, ראשית משום שאינך יודעת מהן נטיותיה ושנית כי היא מפקדת שלך. לצערנו (או לשמחתנו) הרבה דברים נשארים בפנטזיה ויישארו שם לנצח. בהחלט הייתי משתמש באפיזודה הזו כאות וכסימן לנטיותייך ואולי מנסה לממשן עם בחורות אחרות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friednly