הזדמנויות לקשר

שלום גידי אני סובל לאחרונה מבדידות מעיקה למרות שאני אדם תקשורתי ומעניין. ולא נעזר באתרי הכרויות אינטרנטיות כי זה לא עובד טוב בשבילי. מצד שני אני לא מבלה. ואז קרה שהזדמן לי מפגש אקראי עם בחור, עמדנו בתור ביחד והוא נדמה לי יזם שיחה שהפכה לקולחת ואפילו מעמיקה, דיברנו שעה ארוכה (היה תור ארוך) והוא התחיל להתעניין בתחביבים שלי סרטים ים וכאלה. הרגשתי ממש נעים בחברתו, סוג של חיבור. אבל לא העזתי לעשות שום צעד שירמוז לו שיש לי עניין. אולי בגלל שאי אפשר לדעת אם הוא חביב או מעוניין ואולי גם בגלל דימוי עצמי שלי. זה דיי חוזר על עצמו. בסוף הוא סיים את ענייניו, ניגש אליי לחץ את ידי וזהו. נעלם הקסם. הפעם זה ממש הכאיב לי שלא ניסיתי שלא העזתי לתת סיכוי. אפילו בכלל בקטע של קשר חברי שחסר לי. איך אני יכול להתמודד עם הבושה? האם זה קשור לחשיפה של הנטיה שלי? תודה, סופשבוע נעים.

ברור שלא היה ברור. :-) אמנם הוא גילה בי עניין מעבר למקובל אבל זה לא עושה אותו גיי. ממש לא. אמרו לי אנשים ששיתפתי אותם שהוא כנראה קלט שאני גיי ועדיין המשיך לדבר איתי. טוב אנחנו לא נושכים. בלי קשר, יש לי קושי ליזום קשרים. היה לי רצון להמשיך את השיחה בלי קשר. ועדיין לא הצעתי לו להמשיך את השיחה במקום אחר... יש לי מעצור שאני לא מבין אותו. אני מניח שאם בחור לא ממש מעוניין באיזה סוג של קשר, הוא לא היה טורח לחזור אליי אחרי שסיים את ענייניו וללחוץ את ידי. הוא היה צעיר ממני בלא מעט ואולי ציפה שאני אעשה את הצעד. אולי אני טועה. אולי זו הצורך הנואש בחבר. תודה על התגובה.