שאלה כללית מעניינת

שלום רב לדוקטור. הנני בחור צעיר, ויצא לי להכיר עד כה (לא באופן אישי) מספר בחורים הומוסקסואליים (שמגדירים את עצמם ככאלה). ממיטב הכרתי השטחית עם אותם בחורים נראה כי חלק ניכר מהם הינם למשל ילדים ממשפחה לא שגרתית, או למשל ילדים שעברו בילדותם חוויות לא שגרתיות. למשל, כך נראה, שחלק ניכר מהם ילדים להורים גרושים, או למשל בחורים שעברו בילדותם פגיעה מינית כלשהי. מכאן נובעת השאלה המעניינת, והיא, האם אכן ישנו קשר בין רקעים מסוגים אלו לעצם היותם הומוסקסואליים? האם אכן בקרב ההומוסקסואליים אחוז גבוה יותר של אנשים מרקעים חריגים ככאלו? ויתרה מכך, האם לרקעים חריגים אלו אצל אדם מגיל 0, היכולת, להשפיע על מיניותו של אדם, ולגרום או להעצים אצלו נטייה מינית הומוסקסואלית? תודה רבה לך דוקטור על ההתיחסות, הנני מקווה שלא גזלתי יותר מדי מזמנך החשוב. דני.

שלום דני, הפרעות נפשיות שונות - ובעיקר דיכאון והתאבדות - אכן שכיחות יותר בקרב הומוסקסואלים, אך זאת בשל ההכרח להתמודד עם יחס החברה לתופעה חריגה. דווקא כתומך נלהב בתיאוריה הפסיכואנליטית לגבי הומוסקסואליות ובכלל, תיאוריה המדגישה את יחס הסביבה, אפשר למצוא דינמיקה משפחתית אופיינית בהיסטוריה של הומוסקסואלים, אך זו לא כוללת גירושין של ההורים ופגיעה מינית. כאשר תופעה מסוימת מדוברת יותר בתקשורת ובחוגים המקצועיים (פגיעה מינית היא הנושא החם ביותר היום), מתחילים לייחס לה הפרעות נפשיות שונות כדי להעצים את חשיבותה. בינתיים מה שידוע ממחקרים הוא שילדי גרושים נוטים להתגרש יותר בעצמם וש-70% מהסובלים מהפרעת אישיות גבולית עברו בילדותם פגיעה מינית. אין שום קשר להומוסקסואליות. עם זאת, השפעות סביבתיות מתחילות להשפיע על הילד מגיל מוקדם מאוד. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly