שאלה

לד"ר גידי רובינשטיין שלום . רציתי לדעת מה הקשר בין דחפים הומוסקסואלים מודחקים לבין פארנויה ,מה הכוונה בהדחקה? הסבר ,וההשלכות של ההדחקה הזאת. לי אישית היו תכנים פארנואידים אובחנתי אצל פסיכיאטר ,יש לציין שיש לי פנטזיות לקיים יחסי מין עם גבר או עם בחור, והיו לי לפני כן אך לא מימשתי זאת במשך כשנה וחצי פחדתי להיות הומו,בעיקר הכוונה להיות פסיבי מן ההשלכות על האישיות שיווצרו מכך מדבר בקול חלש מרגיש חולשה והרגשת נחיתות. יש לציין שהתכנים הפארנואידים נעלמו לי ,התרופות נוגדות פסיכוזה לא עזרו ממש מלבד הסבל הרב שהם גרמו כתוצאה מהשפעתם ותופעות הלוואי שלהם ,אני כיום בן 19 וחצי ללא טיפול תרופתי בכלל וללא מעקב פסיכיאטרי. האם לפי דעתך קיום יחסי מין עם גבר תעזור לי במניעת חשיבה פארנואידית בעתיד , האם זה לא בריא לא לממש פנטזיות מתמשכות הומוסקסואליות, יש לי פנטזיות מעטות מאוד לגבי קיום יחסי מין עם נשים. תודה ערן

שלום ערן, לפי התיאוריה הפסיכואנליטית, הדחקה היא מנגנון ההגנה הבסיסי ביותר, שנועד להגן על האישיות מפני חרדה שמקורה ביצרים המיניים והתוקפניים שלנו. פרויד אכן סבר שפרנויה (בעיקר אצל גברים) היא השלכה של הדחף ההומוסקסואלי שקיים אצל כל בני-האדם בצורה מודחקת. אצל אנשים מסוימים, סבר פרויד, האדם לא הצליח להדחיק את הדחף באופן מלא, הדחף מאיים על זהותו הגברית, ואז הוא משליך את הדחף ההומוסקסואלי על אנשים אחרים, כלומר, ייחס את החלק הלא רצויים באישיותו לאנשים אחרים. במציאות אנחנו יכולים להיווכח בכך במקרים קיצוניים של הומופוביה (פחד אי-רציונאלי מהומוסקסואלים) אצל גברים שחוששים מאוד לתדמיתם הגברים, הם תחרותיים מאוד, מאוימים מאוד ע"י גברים אחרים וכו'. במקרה שלך - הואיל ואתה מודע למשיכתך לגברים ואין בך כמעט כל משיכה מודעת לנשים, אינך מדחיק ואינך משליך את הדחף ההומוסקסואלי. מבחינה תיאורטית לפחות, קו המחשבה שלך נכון, כלומר, לפי התיאוריה הזו הגשמת הדחפים ההומוסקסואליים אמורה להפחית במידה ניכרת את חשדנותך לפחות בהקשר של זהותך המינית. עם זאת, תמיד יש פער בין התיאוריה למציאות ולא הייתי מציע לך להתייחס להגשמת נטייתך המינית כאל "טיפול" בחשדנות שלך. לעומת זאת, ככל שתילחם בנטייה זו, הדבר יפגע ברווחתך הנפשית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly