תודה ליבי וגם...
דיון מתוך פורום 'שפת אם' - תקשורת דואלית עם תינוקות
את כ"כ צודקת. כשהייתי אמא יותר "צעירה" חשבתי שיש אידיאל ויש נכון וצריך לעשות כמה שיותר בשביל להגיע אליו. היום אני מבינה שיש לי את הדרך שלי אבל שום דבר הוא לא בכל מחיר...ולכל אמא וילד מתאים משהו אחר. כשפניתי אליך הייתי אחרי הרבה לילות קשים כאלה והייתי חסרת סבלנות וכוח ורציתי לחפש אולי פתרון אחר. אבל בעצם הבנתי שמה שבעיקר מפריע לי בזה שאני "מוצץ אנושי" בלילה זה שאני רוצה להיכנס להריון שני ולא מצליחה בנתיים בגלל ההנקה.המחזור הגיע פעם אחת ומאז לא סדיר. שאלתי המון נשים שהניקו כמוני והרב אמרו שנכנסו להריון לאחר גמילת הלילה... נכון שהעייפות היא גם גורם אבל הינה,עכשיו היו כמה לילות טובים הרבה יותר. אז יש תקופות ויש תקופות... אני מאד נהנית להניק אותה ובסה"כ לא קשה לי. אני נהנית מאד לישון איתה וזו גם לא הסיבה שהיא מתעוררת. זה פשוט בגלל שהיא יונקת ורגילה למוצץ הזה בלילה. (בנוסף למוצץ אמיתי, אגב) חקרתי את הנושא וראיתי שרב רובם של התינוקות/פעוטות שיונקים, מתעוררים המון בלילה ואלה שלא יונקים-ישנים הרבה יותר שעות רצוף ורגוע..(את בטח יודעת את זה יותר טוב ממני) בנוסף-אני רוצה לגמול בהדרגה ברגע שאכנס להריון שני. (לא רוצה להניק שניים/שתיים) אז קצת נבהלתי מזה שהיא כ"כ תלויה בי-בהנקה בלילה וביום, אבל עכשיו אני יודעת שכשאחליט שזה הזמן המתאים לגמילה-פשוט אעשה את זה בעדינות ובעיקביות וזה יצליח! אז שוב תודה! מיכל
מיכל, אין על מה. אני רוצה להוסיף שלפעמים אנחנו מקדשות את הדרך ולא שמות לב למטרה. אשה מאוד חכמה שאלה אותי פעם איך הילדה שלי חווה אותי כאימא ואמרה לי להסתובב כמה ימים לפני שאני עונה לה. אז בחנתי את השאלה היטב לא חזרתי אליה עם התשובה כי התשובה הייתה בשבילי... אנחנו לפעמים יוצאות מגדרנו (שוב סליחה על הפנייה לאמהות אבל בגילאים המוקדמים אנחנו באמת הרבה יותר מחליטות, מכילות, נמצאות) כדי שנעמוד ביעדים מסוימים שהצבנו, בין אם זה חוגים והעשרה, בין אם זה זמן שפינינו מהעולם להיות שנה עם הילד, בין אם זה מנשאים, בין אם זה הנקה, בין אם זה כל דבר שהחלטנו עליו ולמעשה כל הדברים הללו הם אמצעי לתת לילדים שלנו דברים טובים *אבל* אם אותם דברים גורמים לנו להיות "מאומצים" הרבה הרבה יותר והילד/ה חווה אותנו בצורה לא טובה, צריך לעשות את החשבון למאזן הזה ולתת לילד את אותו "מרחב קבלה/החלטה" מהמקום הטוב יותר שלנו אליו. אני מקווה שהסברתי את עצמי כי יצא קצת מבולבל. מכל הלב, רק טוב
