שינה

שלום רב, יש לי ילדה קטנה ומדהימה, בת 6 חודשים. היא ישנה כבר לילה שלם (רוב הזמן) היא מתקלחת בערך ב7:30 או 8 ואז ארוחה אחרונה. היא נרדמת לי בידים ולמיטה. בתקופה האחרונה היא מתעוררת באמצע הלילה בצרחות ובכי וכשאני קמה אליה נותנת לה מוצץ ומלטפת אותה היא נרגעת וממשיכה לישון. הרבה פעמים אני מרגישה שהיא ישנה בכלל כשזה קורה והיא למעשה לא ערה. היא גם ישנה עם עיניים חצי פתוחות עוד מלידתה. בתקופה האחרונה יש קצת מתיחות בבית ביני לבין בעלי ואנחנו רבים הרבה. האם זה כתוצאה מזה? כשאנחנו רבים היא לא בוכה או משהו כזה ואחרי המריבה כשאנחנו משחקים איתה היא צוחקת ונראית מאושרת. אני מרגישה ממש רע - ומפחדת שהמריבות הבלתי נמנעות גורמות לה לנזק ובכי בלילות. האם יתכן?? אנא אשמח לתגובתך.

אפי היקרה, את שואלת אותי שאלה קשה אבל אני חושבת באותה נשימה שאי אפשר להסתיר מילדים שום דבר. הם כמו סייסמוגרפים קטנים - ציוד מיוחד שמודד רעידות אדמה ויודע לנבא לפי תנודות קטנות באוויר ובקרקע. אין לי ספק שהיא מרגישה אותך ואת הקושי שלך אבל יש לי הרגשה שהקושי שלה בשינה נובע ממשהו אחר, היית רואה את זה בהתנהגות במהלך היום ולא רק בלילה. ההתעוררויות יכולות להיות מתהליך תחילת צמיחת שיניים. יש גם קפיצה בגדילה בגיל הזה - טוענים שיש להם כאבי גדילה רציניים מאוד. תזכרי איזה קטנטונת היא היתה לפני 6 חודשים... חמסה חמסה חמסה. מצד שני וסליחה על האמירה הזו, אבל היא ממקום טוב, הייתי מנסה להשיג לי קצת עזרה אם יש לך אפשרות לכך. אמהות היא דבר דורשני מאוד ותהליך ההסתגלות הוא מאוד לא פשוט וקל. אם יהיה לך קצת יותר זמן לעצמך תוכלי גם להזכר שיש אותך בשלישייה החדשה הזו וקצת אוויר יעשה לך רק טוב. אני זוכרת שבפעמים הראשונות שהיו לי כמה שעות של "חסד" כזה לא ידעתי מה לעשות קודם... הקושי הזה של אובדן העצמאות שלנו הוא קושי שלא מרבים לדבר עליו אבל אין אמא שלא חוותה אותו. זה נורמלי, זה רגיל וצריך להתרגל לכך. יש בצידו הרבה אושר אבל גם קשיים לא פשוטים. זה מאוד מקשה על הזוגיות. יכול להיות שהזמן הזה יכול לסדר לך דברים ושווה את הניסיון גם אם זה "רק" בשבילך. המון המון המון טוב.