תגובות אלימות לילדה בת שנתיים וחמשה חודשים

דיון מתוך פורום  'שפת אם' - תקשורת דואלית עם תינוקות

13/03/2007 | 07:48 | מאת: מאמי

יש לי בת בגיל שנתיים וחצי מגלה אלימות כלפי בת גדולה ממנה ב 7 חודשים ולבת קטנה ממנה בשנה ,הרבה מציקה לקטנה ולא נותנת לה לגעת במשחקים שלה ,איך לטפל בה בלי לפגוע בדימוי העצמי שלה

לקריאה נוספת והעמקה
13/03/2007 | 08:53 | מאת:

שלום למאמי ותודה על הפנייה, אם תוכלי בבקשה להרחיב לגבי גילויי האלימות ואיך את נוהגת כשזה מתרחש. אתמול בפעילות שלנו שתי אחיות חוו את הצורך הדחוף הזה להחזיק יחד וכל אחת לחוד אחד מהצעצועים של הסיפור. מכיוון שהן לא ידעו לחלוק והמצב היה מאוד ברור ששתיהן רצו זאת בו-זמנית ולא היתה התפתחות על פני ציר זמן, האמא הודיעה להם שאם הם לא יודעים לחלוק הם פשוט לא יקבלו בכלל. מקריאה ראשונית יש צורך לעשות הפרדה לגבי צעצוע אחד או שניים שכל אחד מהם שייך למישהי מהקטנות. לגבי צעצועים אלה אין אלא בעלות אחת, לגבי צעצועים אחרים יש בעלות משותפת ועליהם צריך ללמוד את השיתוף. רק טוב

13/03/2007 | 17:00 | מאת: מאמי

שלום לגב" ליבי אולי את הבנת אותי אחרת הילדה מציקה לבנות האח שלי אולי מתוך קנאה כי עם בנות אחרות בגיל שלה וגם בגילאים שונים היא מסתדרת , הילדה שלי היא יחידה אין לה עדיין אח או אחת , ההתפתחות שלה תקינה ,בגיל שנתיים היא התחילה לדבר.כשהיא מציקה להם אני מדברת איתה בכל אהבה ומסבירה לה שאסור להציק לאף ילד ,את ילדה חמודה והם אוהבים אותך .אני בטוחה שרק מתוך קנאה היא ממשיכה להציק יותר לקטנה מאשר לגדולה . ותודה אם תעני לי ותתני לי הצעות

14/03/2007 | 09:56 | מאת:

שלום למאמי שוב, פעוטות/ילדים זקוקים לזמן להטמיע ערכים וזה נכון גם לגבי אלימות. היא צריכה להבין שהיא "תרוויח" אם היא תתנהג יפה ותפסיד אם לא. את צריכה להיות סלע איתן ומוצק בעניין. את גם צריכה להחליט עם עצמך החלטות לגבי הגבולות שאת מציבה לה שמראש יהיה לך ברור שבמצב כזה או אחר את פועלת בצורה מסוימת. אתן דוגמא: היא מציקה לאחת הילדות שציינת, את יכולה להגיד לה שזה לא נעים ושתפסיק. בפעם השנייה תצטרכי להרים אותה, להגיע איתה למבט ישיר ולהגיד לה "לא עושים ככה. זה לא נעים לילדונת השנייה". ולהוריד אותה למטה. בפעם השלישית תחזירי את הצעצוע, תרימי אותה ותרחיקי אותה פיסית (שני מטר) מהילדה האחרת. עכשיו לא משחקים כי מחכים שתתנהגי יפה לילדה השנייה. ומחכים קצת. ברור שכאן היא תבכה. אין טעם להכביר מילים. אין טעם לתת הרצאות כי בגיל הזה מעל שני משפטים קצרים יחסית עוברים מעל האוזניים. מחכים קצת ואז שואלים אותה אם היא רוצה לחזור לשחק... לא צעקות, לא מתוך כעס אלא מתוך שלמות שלך עם עצמך. אם תהיי ברורה, אם תהיי איתנה זה יבהיר לה שחבל והיא לא מרוויחה מזה כלום. אם את צועקת אז בצורה מסוימת היא מרוויחה ממך ומהסביבה תשומת לב. אם את צועקת יש בזה אלמנט של אובדן שליטה... ואז היא בודקת אותך. בודקת את הגבולות שהצבת.... זה הגיל של הבדיקות. הם מגלים את העולם. מגלים את הנפרדות שלהם משאר האנשים. מנסים להבין איפה הם נגמרים, איפה אחרים מתחילים וכאן זה מתחילה להתפתח התובנה על צרכים של אנשים אחרים. אם תשימי לב היא תעבור ל"אני" במקום לנניח "מיקה" - מיקה הולכת לצייר יהפוך ל"אני הולכת לצייר" את שם כדי להראות לה את הדרך וזה נכון גם לאלימות. רק טוב