שנת לילה

בני הקטן בן שנה וחודשיים בלילות האחרונים הוא מסרב בתוקף לישון במיטתו אני מרדים אותו עלי, הוא רדום לחלוטין, ומיד כשאני מניח אותו במיטתו הוא מתעורר. ניסנו ללת לו מוצץ/אוכל/מים, לחמם את חדרו, אך הוא בשלו הוא לא רגוע עד שהוא מגיע למיטה שלנו. שם הוא נרדם מיד עד הבוקר (אם מנסים להחזירו למיטתו, הוא מיד מתעורר). ניסנו להתעלם ממנו, אך הוא מסוגל לצרוח במשך שעות מבלי להפסיק. מה עושים? אשמח לקבל יעוץ

דוד שלום רב ותודה על הפנייה, כל סוף השבוע הסתובבתי בניסיון להחליט איך לענות לך. יש שני חלקים להודעה שהשארת, בעיית הרדמות של הילדון שלך ובעיית המיקום. לגבי בעיית המיקום תוכל למצוא בשער האתר כתבה שמראה עד כמה הדעות חלוקות לגבי שינה משותפת כן/לא ואני נמנעת מלהביע את דעתי האישית כי זה סגנון הורי וכל אחד צריך לעשות את הדברים המתאימים לו. רציתי לציין שגם אם אתם נוסעים למקום חדש כמו בית מלון בכדי להקל על תהליך הכניסה לשינה ממליצים להביא חפץ שריחו של אבא ואמא - כרית השינה שלכם תוכל להיות חפץ מעבר כזה נפלא. לגבי טכס שינה מסודר הילדון צריך להכיר בכך שזה מה שעומד להתרחש. אני מביאה ציטוט של תשובה למשתתפת אחרת: מאוד חשוב וגם לי נאמר בזמנו - "להסביר" באופן כללי את העובדה שהשינה מתקרבת באמצעות תהליכים שונים - כל אחד לפי טעמו הוא: מכבים חלק מהאורות בבית, עושים סיבוב ועוברים בחדרים להגיד לילה טוב לחפצים אהובים ואפשר אפילו לראות שהשמש הלכה לישון, לילה טוב שמש, להגיף את התריסים וכו'. אמבטיה לפני וכמובן החשוב מכולם, סיפור לפני השינה.. סיפור לפני השינה: אין מילים בפי לתאר את חשיבותו של סיפורונציק לפני השינה גם בגיל צעיר מאוד, הכוונה לחודשים הראשונים. ההמלצה שלי היא להתמיד בסיפור מסוים במהלך שבוע בכדי ליצור היכרות עם הסיפור הספציפי. מתוך ההכרות ראשונית מגיעה היכרות שניונית טובה יותר עם ספר ומה טוב אם גם ניתן לשלב בכך סימנים... השימוש בסימנים יכול לעזור לילדון שלך להבין טוב יותר את התהליך של לקראת השינה, אבל מניסיוני, תינוקות ישראליים נוטים לסמן "לישון" על כל מי שבסביבה ובאופן מועט *מאד* על עצמם. כך שהם ישמחו לסמן לך שאמא "ישנה", החתול "נרדם" והאח הגדול עומד לישון. עליהם הסימן הזה ייושם רק במקרים בודדים. זן מוצלח וטבעי של סוללות נטענות מהסוג שלא נגמר לעולם... לילה טוב...