בגידה

דיון מתוך פורום  צמיחה אישית ונשית - מעגל נשים

29/11/2005 | 10:46 | מאת: ב.ג

חברות הפורום ואסנת היקרות אני בת 36 נ+3 קטנטנים, תפסתי את בעלי בוגד בי, עברנו טיפול זוגי מאוד מוצלח, עדיין אני חייה עם ההרגשה של אכזבה, של פגיעה יש בנינו אהבה, חברות וילדים משגעים, החלטתי ללמוד לחיות עם זה! אבל עדיין קשה, יש למישהיא טיפ להתמודדות תודה לכולכן

לקריאה נוספת והעמקה
30/11/2005 | 09:03 | מאת:

בוקר של אור אישה יקרה, בגידה... לא משנה מאין היא באה ועל ידי מי היא מבוצעת היא קשה וכואבת. אני מאושרת עבורך לקרוא את דברייך שלמרות הכאב הנורא והקשה עברתם טיפול בהצלחה והיום יש ביניכם לא רק אהבה אלא גם חברות נפלאה ונהדרת. לטעמי במערכת יחסים החברות מאוד מאוד חשובה. ממנה מגיעים כל השאר כגון כבוד, אמון וכדומה... אין ספק שקשה מאוד למרות הטיפול והכל לחזור לשיגרה מבלי לחוש באכזבה ובפגיעה אשר מזכירות לנו את שהיה מדי פעם. טיפ? קשה לי לתת לך.. לא עמדתי במצבך אבל לצערי שתיים מחברותיי הקרובות ביותר עמדו במצב זה ושתיהן אגב בחרו להמשיך כמותך - טיפול והמשכיות. אני ממליצה לך להסתכל על מה שיש כאן ועכשיו. לא על מה שהיה. תתמקדי במה שיש לך ולא במה שאיבדת וחווית. בכל פעם שעולה בך מחשבה קשה וכואבת הודי לה אבל היבני ממנה ופני אותה למחשבה טובה ונפלאה הרבה יותר. אני מבקשת להוציא לך קלף ... זה בסדר ? אם את מסכימה צרפי בבקשה את תאריך הלידה המלא שלך. שיהא לך יום מואר ומאושר במיוחד אסנת.

30/11/2005 | 11:25 | מאת: שירה

בוקר טוב האמונה האישית שלי היא שבגידה היא רק סימפטום לבעיה הרבה יותר מורכבת. לפעמים "נוח" לנו להתעלם מהבעיה האמיתית, עד אשר הסימפטום עצמו פשוט מזנק אל מול פרצופנו ומאלץ אותנו להודות ש- רגע, משהו כאן מאוד לא בסדר. במילים אחרות - בגידה לא נוצרת יש מאין, אלא צומחת על קרקע פורייה (או אולי לא פוריה...?) והיא אחד הסימנים המובהקים שמשהו לא עבד כמו שצריך בתוך מערכת היחסים שלכם. את כותבת שעברתם טיפול זוגי מוצלח. האם זאת אומרת שעבדתם על כל אותם חסכים ש(כנראה) היו קיימים בתוך המערכת הזוגית של טרום-הבגידה ? אם ליבנתם את הכל, אם הצלחתם לצמוח מתוך החוויה הקשה והכואבת הזו ולהשתנות בהתאם לה, אם הכנסתם תוכן חדש לתוך מערכת היחסים, אני חושבת שיש מקום לאופטימיות מבחינת שניכם. ברגע שיש אהבה זו כבר התחלה מצויינת לשיקום היחסים. סליחה על השאלה הבוטה שאני עומדת לשאול, אבל האם הוא בחר להישאר איתך בגלל שהוא אוהב אותך, או שמא הוא בחר לעשות זאת בשל שיקולים אחרים כגון טובת הילדים ? האם יתכן שבתוך תוכך את עדיין מפקפקת בסיבות שהוא בחר להישאר בתוך הנישואים ? החזרת אמון שהופר היא משימה קשה מאוד. לצורך כך, אני חושבת שאת חייבת להיות לגמרי לגמרי בטוחה ומשוכנעת בסיבות שבעטיין הוא בחר להישאר איתך, ואת צריכה להיות בטוחה ומשוכנעת שאהבתו אליך היא בראש רשימת הסיבות. בהצלחה ובסבלנות שירה

30/11/2005 | 11:59 | מאת:

הפעם אני לא כל כך מסכימה איתך... השואלת כותבת שיש להם שלושה ילדים ומכאן אני מסיקה שהם נשואים זמן לא קצר. לעתים במערכות יחסים ארוכות טווח (בל נשכח שיש גם תקופת חברות קודם לכן) זה קורה. כמובן שזה כואב ולא נחמד ולא נעים ולא ולא ולא אבל אני לא חושבת שתמיד זה יעיד על משהו מעבר לכך או על בעיה מורכבת הרבה יותר. החיים שלנו מלאים בפיתויים ולא תמיד אדם מסוגל להחזיק עצמו ולעתים הוא גם נופל. מה שחשוב לטעמי זה שהוא קם ומודה שהוא נפל ולעתיד יקפיד עד מאוד שלא ליפול שוב. שלא תביני אותי לא נכון. אני חלילה לא בעד מעידות אבל אם זה קורה לא על זה יקום ויפול דבר. כמו שהם עשו כל כך נכון = יש ללכת ליעוץ/טיפול זוגי וממנו להחליט אם לקום או ליפול. ואהבה ? לעתים בגידה במערכת יחסים מתרחשת גם כשקיימת אהבה ואף אהבה גדולה במיוחד. השאלה היא איזו בגידה זו היתה והיא טוענת שהם חוו טיפול ולא סתם אלא מוצלח, כך שאני מניחה שהם טיפלו בלמה זה קרה ואיך מונעים שזה יקרה לעתיד. מה דעתך ?