זקוקה לעצה טובה
דיון מתוך פורום צמיחה אישית ונשית - מעגל נשים
אמא של בן זוגי היא אשה מניפולטיבית החיה במרה שחורה וכל הזמן מתלוננת על כל דבר על מנת למשוך תשומת לב ועל מנת שיהיו סביבה ויעזרו לה.פרגון אצלה זאת מילה גסה והיא נוטה לזרוע חוסר ביטחון על כל נושא.אני מאוד משתדלת להיות בסדר איתה ולשמור על יחסים תקינים (בסה"כ היא לא אשה רעה),גם היא מקבלת אותי בסה"כ,אך אני יודעת שההשפעה שלה על בן זוגי היא שלילית,היא גורמת לו לייסורי מצפון שהוא לא עוזר לה מספיק (למרות שהוא עוזר המון) ולעיתים הוא לא נהנה בגלל התחושות הללו( לדוג' כשהוא מתארח אצל הוריי הוא מרגיש ייסורי מצפון שהוא לא אצלה ואף מסתיר ממנה את הביקורים אצל הוריי,דבר שמרתיח אותי כל פעם מחדש!).אני ובן זוגי אוהבים,אך הקשר הבעייתי שלו עם אמו מטריד אותי ומשפיע עליי ומעכיר לנו את מערכת היחסים.זה גורם לי לכעוס עליה ולרגשות לא נעימים שלא הייתי רוצה שיהיו לי איתה.אינני רוצה כל הזמן לחיות בתחושה שאני צריכה לרצות אותה (כמו שהוא עושה),ואני לא מבינה מדוע היא כל כך מקשה במקום לתמוך ולפרגן.אינני רוצה לפגוע בו ולומר לו מה אני חושבת ואני חושבת שזה גם לא ממש תפקידי.הוא מודע לבעייה אך אינו יודע כיצד להתמודד איתה.הוא גם מודע לתחושות שלי.אני רואה כיצד היא מפריעה לו לצמוח ולפתוח חיים בוגרים,להקים משפחה וגורמת לו לעכבות.בליבי אני כועסת ולעיתים אף שונאת.אינני יודעת כיצד להתמודד עם זה,אך אני מרגישה שהיא עשוייה לחבל לנו בקשר (. בן זוגי חשוב לי ואני חשובה לו מאוד,גם הוא נמצא במצב של חוסר אונים לעיתים אך מפחד לפגוע בה.בינתיים אני משתדלת להיות סלחנית אך זה מטריד אותי מאוד.אינני יודעת מה לעשות על מנת שלכולם יהיה טוב,שבן זוגי יהיה משוחרר ריגשית מחוסר הסיפוק שלה,שהיא לא תפגע וכמובן שאני לא אהיה ממורמרת.האם זה אפשרי?אני יודעת שאי שפשר לשנות אותה ושבן זוגי צריך לעשות את השינוי.אינני יודעת איך לומר וכיצד ואיזה שינוי הוא צריך לעשות בלי לפגוע בה.תודה.
בוקר של אור יעל, אני אתחיל מהסוף - את צודקת כשאת כותבת שאי אפשר לשנות אותה. אני בהחלט מסכימה שקשה לשנות אנשים בכלל ומבוגרים בפרט. כאשר אני יודעת ומבינה שיש אדם X שאני לא יכולה להשתחרר ממנו אז אני פשוט מנסה לקבל אותו כמות שהוא. אני מביאה את עצמי למקום של חיוך במקום מקום של כעס.. וזה עובד ! אני מניחה שאת מכירה את המשפט הכל כך חכם "לכעוס פירושו להעניש את עצמך על טיפשותם של אחרים". אם יש אדם שהוא סוג של X אז מגיע לי עונש על כך ? אני מבכרת לחייך מאשר לכעוס. זה לא לוקח רגע קל וצריך לעבוד על כך אבל כשמצליחים אז זה פשוט נפלא ואז אותה התנהגות כמו "עוברת מעליך" זה לא נוגע בך בכלל ובטח לא גורם לך לרגשות לא נעימים מסוג זה או אחר. לטעמי זה נכון וצודק שאת לא מקטרת באוזני בן הזוג שלך על אמו. בסך הכל נזכור שזו אמא שלו ואף על פי התנהגותה הוא מן הסתם אוהב אותה ו/או לפחות מכבד אותה עד מאוד. זו אמא שלו והוא צריך להתמודד איתה. אבל מה כן את יכולה לעשות ? להאיר את עיניו כאן ושם... בנקודות קטנות. להתחיל בקטן ולראות איך זה זורם איתו. איך הוא מגיב בכלל. בהצלחה, אסנת.
זה קשה.אבל תודה.
יעל אנא ראי את תשובתי למקרה שלך שלוש תגובות למטה, תחת הכותרת סייג לחוכמה שתיקה. בבקשה אל תעשי טעות.
נכון, זה קשה. לא קל להתנתק רגשית למרות שההיגיון זועק לך שאת צודקת. אבל אפשר לנסות להתמודד... בואי ננסה ביחד להתמודד. אני מזמינה אותך להעלות כאן אל מול מה הכי קשה לך להתמודד ביחסים הללו ?
הי יעל בדיוק כפי שאסנת אמרה לך, אי אפשר לשנות אנשים אחרים (מספיק קשה לשנות את עצמנו...!) אבל אפשר, אם רוצים ועם הרבה השתדלות ומאמץ, לשנות את האופן בו אנחנו מקבלים את אותם אנשים אחרים, ואת מידת ההשפעה שאנחנו מאפשרים להם על החיים שלנו. אני מבינה את התסכול שלך מהקשר של בן זוגך עם אמו, אבל בינינו - את לא אמורה להילחם את המלחמות שלו, את לא אמורה להיפגע מהדברים שאת חושבת שפוגעים בו, ואני חוששת שבעצם השאלה שלך את מתייחסת לבן הזוג שלך קצת באותו האופן בו אמא שלו מתייחסת אליו. כלומר - יש כאן שתי נשים גבוהות וגדולות ומבוגרות, ובאמצע יש איזה שהוא ילדון קטן, מבולבל, לא ממש מבין מה קורה בחיים שלו, וכל אחת תוהה כיצד היא "תעצב" אותו לפי ראות עיניה... אם המערכת יחסים שלו עם אמא שלו מפריעה לו, כמו שאמרת, תסמכי עליו שהוא כבר ימצא את הדרך כדי לתקן את מה שמציק לו. בואי נצא מתוך הנחה שהוא לא מזוכיסט והוא לא נהנה לסבול, אז אם הוא *בוחר* להמשיך את הקשר הזה בדיוק כפי שהוא ולא לשנות כלום - - - זוהי הבחירה שלו, ויכול להיות שהוא מפיק משהו חיובי מהמצב הזה, אותו את רואה כמצב בעייתי ושלילי. את אומרת שהוא מודע לאיך שאת חשה כלפי אמא שלו וכלפי הקשר שלהם, הוא מודע למחשבותייך ולחוסר שביעות הרצון שלך מהמצב הקיים - יותר מזה אין מה לעשות. אם הוא מודע להכל ובוחר שלא לעשות כלום כדי לשנות - עכשיו זה רק בידיים שלך להחליט האם את רוצה לקבל את המצב וללמוד לחיות איתו, או שאת רוצה לפרק את החבילה. את בהחלט יכולה להחליט שאת חיה עם המצב הקיים ולא מאפשרת לה להשפיע על החיים שלך כמו שאת מאפשרת לה לעשות זאת כיום. אל תתעצבני מדברים שלא קשורים אליך. אל תתערבי בקשר של בן זוגך עם אמו. בכל הקשור לקשר שלך איתה - זו כבר זכותך להעמיד אותה במקומה ולא לקבל דברים שלא מקובלים עליך, אבל הישארי מחוץ לקשר בין שניהם. היא מרירה ולא מפרגנת ? נו, במקום להתרגז מזה תחשבי כמה קשה היה לבן זוגך לגדול כל החיים עם אמא מרירה ולא מפרגנת, ותתמקדי בלהיות הכי מתוקה והכי מפרגנת עבורו ועבורך. אנשים מרירים כבר קיבלו את העונש שלהם בחיים, האמיני לי. הם נאלצים לחיות עם עצמם 24 שעות ביממה... שירה
ליעל שלום רב. אני מסכימה עם כל מילה של שירה ואסנת רק הוסיף שככל שתתערבי בין בן זוגך לאמו הקשר בינהם יתחזק ואף יחמיר. מנסיון אומר לך שאם את לא תתערבי ולא תגיבי על היחסים בינהם הקשר יחלש ובן זוגך יבין בעצמו את השפעתה הרבה של אמו. ולבד כבר ידע להציב לה גבולות.