קנאה?

הי, אני מאמינה שאין כמו חברות נשים בכדי לשמח וכדי לחיות- ולכן אני לא יודעת להתמודד עם מה שקרה לי- אני בת 24 ויש לי חברה טובה בגילי מהצבא- או יותר נכון היתה לי.לאחרונה החלה לצאת עם בחור שמצא חן בעיני מעט אך מייד כשהחלו לצאת נתתי את ברכתי ופרגנתי לה על כך שנענה לאהבתה. לא קנאתי ולא חשבתי על כך שהפסדתי אותו כי אני הייתי מחוזרת ומאוהבת התקופה זו במישהו אחר. אך מה שקרה זה שהפסדתי אותה- כלומר היא החלה לקנא או לנסות "להגן על הקן שלה". אמרה שאני מתחילה איתו או שהיא סתם מדמיינת אבל בכל מקרה- קשה לה אתי. בזמן האחרון אנחנו מעט מדברות ואם נפגשות אז הדיבור מאולץ ומהוסס ולא נעים. היא טוענת שמצדה היא רוצה שנחזור להיות כמו שהיינו. (היא עדיין עם הבחור) אני כועסת עליה על שעזבה אותי ככה - כמו עונש על לא עוול בכפי, אך עם זאת קשה לי לאבד אותה. אני לא נהנית לדבר איתה אך מקווה שזה יעבור. אך איך זה יעבור אם אני מנסה להמנע ממנה. מה דעתכן? יש מצבים שפשוט נגמרת החברות ככה כרעם ביום בהיר?

בוקר של אור איילת, אם אותה חברה חסרה לך אני ממליצה לקבוע איתה פגישה של ממש ולא להסתמך על פגישה אקראית. לשבת עמה בארבע עיניים ולהסביר לה שאת לא מעונינת לוותר על החברות היפה ביניכן. הקשיבי לה ואמרי את שעל ליבך. אתן חברות קרובות והתקשורת מאוד חשובה... אני מכירה חברות שנגמרה כרעם ביום בהיר ורק בגלל קצר בתקשורת. אותם חברים לא דיברו ביניהם כחצי שנה רק בגלל שכל אחד הבין עקום את האחר. אז כדאי לדבר...