מישהו צריך להיות ראשון....
דיון מתוך פורום צמיחה אישית ונשית - מעגל נשים
שלום לכולן/ם: אז התהדרנו בפורום חדש ואיחלנו בהצלחה ועכשיו הגיע הזמן לצאת לדרך עם דיון או שניים. נכון, כל ההתחלות קשות אבל עם קצת מאמץ זה משתחרר וזורם... אני אדבר מנקודת ראות של רווקה בשנות השלושים אך בטוחה אני שנשים רבות ירגישו הזדהות עם הנאמר למרות שהן נמצאות בזוגיות. אני עובדת בעבודה מספקת ומאתגרת,אני פעילה מבחינה חברתית, הולכת לחוגים, מטופחת ומחייכת ולא תאמינו גם אופה ומבשלת... :-) על פניו נראה שהכל מצויין, אין טענות ומענות, הכל כשורה תודה לאל. אבל מה לעשות שמה שנגלה לעין זה לא מה שמתחולל בפנים. מכירים את הבדידות? זאת משתלטת לפעמים בסופי שבוע ובחגים? אותה אני לא אוהבת , אפשר להגיד אפילו מתעבת. אז נכון, אני צומחת מבחינה אישית וממלא את עצמי ככל שניתן ,אך בסוף היום כשהאורות כבים ואני נכנסת למיטה , הבדידות נכנסת יחד איתי למרות שאמרתי לה עשרות פעמים שהגיע הזמן להיפרד... אילנית
סליחה על השאלה האישית, מה עם המשפחה הקרובה ? קראתי את ההודעה שלך ולא מצאתי אזכור למשפחה הקרובה.
הכל מובן רק למה אמרת לבדידות עשרות פעם שהגיע זמן להפרד ועדיין היא חברתך הטובה? אולי הבדידות היא סוג של כח? מעניין אם התחלת לחוש את ה"שעון מתקתק" , ולמה את פוחדת מהלבד? זרמי איתו , בשאר המישורים של חייך את מרוצה , אז יש לך בור קטן בדרך...הוא בהחלט לא תעלה שתחסום את דרכך , ואת אפילו לא באמצע הדרך בהחלט הוציאי , ספרי ופרקי מהנשמה אבל אל תפרקי אותה שמרי על פרופורציות , תהני ממה שיש לך , נצלי כל רגע להיות עסוקה , פעילה ומאושרת במה שיש לך... כל דבר לטובה , הביטי על חצי הכוס המלאה בתקווה ואמונה שהחצי החסר יתמלא צאי לעולם והעולם יבוא אלייך...
בוקר אור אילנית כשאת כותבת בדידות, למה את מתכוונת ? את כותבת, שאת פעילה חברתית, הולכת לחוגים ואף מעשירה את עצמך (אופה ומבשלת :) ובכל זאת בסופי שבוע וחגים את מרגישה את הבדידות... מאין הבדידות הזו נובעת ? האם את לבד פיזית ללא חברים/ות, או שמא את בעצם מבקשת בן זוג. האם החוסר בבן זוג הוא המדד לבדידות שאת חשה בה ? לאחר שבוע מלא בפעילות - אם בעבודה ואם בחברה - אולי כדאי לתעל את החופש של סופי השבוע והחגים לתועלתך האישית ? ישנן סדנאות וישנם סופי שבוע רבים בתחומים שונים ומגוונים, שבוודאי תוכלי למצוא את עצמך בהם ובכך גם להפיג את הבדידות ובנוסף לקבל תוכן איכותי. אך לפני העצות והרעיונות בואי ננסה קודם להבין - מאין נובעת הבדידות שלך ?
אילנית יקרה, התשובה היא כל-כך פשוטה שאין לך אפילו מושג. היא כל-כך קרובה וישימה, שקשה לך להאמין שככה נראות תשובות נכונות. את לא לבד. את החברה הכי טובה שתהיה לך אי-פעם בחיים. בטח שיש/יהיו לך חברות טובות, אבל לא כאלה כמו שאת. גם בשבתות ובחגים את יכולה להיות החברה הכי טובה שלך. את יודעת שבכל ההיסטוריה אלוהים לא ברא ולא יברא מישהי כמוך?! את יודעת איזה כיף שזה עבור האשה הפנימית והילדה הפנימית שבך, להיות ולבלות גם "רק" עם עצמך? ואחר-כך יהיו לך שבתות וחגים בחברת אחרים. הנכון הוא כשזה מתוך בחירה. לא מתוך אין ברירה. מתוך זה שתלכי לקראת משהו, לא מתוך זה שתברחי ממשהו. באהבה.
הבדידות.. האם לא קרה לך שבתוך זוגיות הרגשת בדידות? שבחברת אנשים הרגשת הכי לבד בעולם? ישבתי במעגל מול מדורה ביום מקסים, יום של רפטינג בנהר בקטמנדו יום מדהים, נופים מהממים אנשים מקסימים חבר'ה נעימה, הרבה צחוק וכייף ופתאום, מוקפת בכל כך הרבה אנשים טובים ומקסימים הרגשתי הכי לבד שבעולם... אז הבדידות היא פנימית, היא תחושה היא חלק ממני עד שלמדתי שאני לא בודדה אני עם עצמי ותמיד תמיד יש לי אותי גם אם אני מוקפת ורוצה להיות לבד גם אם אני לבד ורוצה להיות מוקפת... ספר טוב, לסרוג... למדוט.. כל דבר שמפיג את התחושה של בדידות כי יש לי אותי!!! בהרבה אהבה, דגנית
אני קוראת את שאת כותבת דגנית ומחייכת ויחד עם זאת מזמזמת לי שיר "מי אוהב אותי יותר ממני (!)" אף אחד כנראה... אני יכולה להיות עם המון חברות ומשפחה, בן זוג נפלא, ילדה מקסימה ובכל זאת אני זו שצריכה לאהוב אותי יותר מכל אחד אחר. קודם אני אוהב אותי ואח"כ אחרים יאהבו אותי.
היי לכולן, ראשית, תודה רבה על התגובות, העיצות והאהבה! נשאלתי מספר שאלות ואענה על כולן בקצרה: יש לי משפחה מקסימה והרבה חברים, כשאני בחברה בד"כ אני דומיננתית גם אם לא תמיד זו חברה שאני מכירה. אני מחוברת טוב מאוד לעצמי, לעיתים אטף מעריכה את הלבד ולרגע לא משתעממת. נכון שהרבה נשים נמצאות בזוגיות ומרגישות לבד, אבל בנינו מי יכול לחיות כל כך הרבה זמן בלי זוגיות ואהבה של בינו לבינה? ולכן כתבתי את מה שכתבתי, כי לדעתי גם עם יהיו כאן חילוקי דעות , אי אפשר לפרוח ולצמוח ללא אהבה!!! אין בינאדם שלא זקוק ליד מלטפת ולחיבוק אוהב ושזה לרגע לא יישמע מלנכולי כי אני הבחורה הכי אופטימית עלי אדמות. סופ"ש נעים לכולן. אילנית
בוקר של אור אילנית האם שאלת את עצמך מדוע אין את בזוגיות ? יד מלטפת וחיבוק אוהב הם נפלאים ומיוחדים במינם ויתרה מכך -הם מגיעים לך ! מה את עושה למען כך ?
את מבינה, את לא היית פתוחה איתנו, לא היית ישרה. לא סיפרת מה את באמת מרגישה. סיפרת על הבדידות. לא דיברת על הצורך בזוגיות. לא הגדרת. אז איך היה אפשר לדעת?! אילנית, בבקשה, מעגל נשים זה מקום להיות את. זה לא המקום להיות מישהי אחרת. ולעומת זאת, זה כל-כך יצליח לך וכל-כך כדאי לך להיות את...! מבחינתי, בטח. זוגיות זה דבר שהולכים לקראתו, לא דבר שהולכים אליו כי בורחים ממשהו אחר. זוגיות זה כי מצאנו אהבה. זוגיות זה קודם כל מערכת יחסים שיש בה חברות, אהבה, כבוד, אינטימיות, תקשורת. ואחר-כך זה דבר שצריך לתת מענה לצרכים של שני אנשים. האם את רוצה זוגיות, או רק זקוקה לקבל אהבה? כי אם את "רק" זקוקה לאהבה, יש לי ממני את כל האהבה ואת כל ההתייחסות שבעולם.
