לבהל מירידה במשקל
דיון מתוך פורום הרזיה ללא דיאטה
נדיה שלום, אני בת 27. כתבתי כאן לפני כשלושה חודשים. סיפרתי שאני מנסה לרדת במשקל ולא מצליחה, וגם סיפרתי לך על קשיי האכילה שלי (בעיית מרקמים) ועל פגיעה מינית שעברתי בילדותי... והקשר בינהם. כשכתבתי כאן הייתי בדיוק בתחילתו של תהליך, שבנתיים עובד יפה. עשיתי שינוי משמעותי באכילה וירדתי יפה במשקל (15 קילו בארבעה חודשים). הבעיה היא שאני מתחילה להבהל מזה... אני לא ממש מרגישה את השינוי בגוף, אבל כולם מגיבים לו. לכל אחד יש מה להגיד וההערות האלה מביכות אותי. יש לי עוד הרבה לרדת, בנתיים אני עושה את זה בלי לחשוב או להרגיש יותר מידי, אבל עכשיו פתאום אני קצת מתחילה להבהל מהתגובות... מה עושים?
אני שמחה שהתהליך שאת נמצאת בו עובד. זה שאת לא מרגישה או רואה את השינוי בגוף שלך , זה נורמלי. לוקח ל"ראש" יותר זמן מהגוף להפנים את השינוי.הפרגון של הסביבה לא תמיד עוזר ,ולפעמים אפילו מפריע להמשך התהליך. הפרגון יכול ליצור לחץ להצליח. כאילו שאם עכשיו לא תמשיכי לרדת, זה לא בסדר. תזכרי בשביל מי את יורדת במשקל, רק בשבילך!! את יכולה לשלוט בכמה את יורדת. כלומר, אם הירידה מהירה מדי בשבילך, תעצרי אותה.חלק מהקושי שלך בקבלת הירידה במשקל קשורה בהסטוריה שלך, ולא בהכרח להתהליך הירידה עצמו. ירידה במשקל "חושפת" את הגוף, והשינוי הוא לא פשוט לקבלה. אני חושבת שהירידה המהירה שלך במשקל יוצרת אצלך תחושת חוסר שליטה, וזה חלק מהבהלה. אולי כדאי לעצור את תהליך הירידה במשקל, עד שתהיי מוכנה לרדת עוד? מבחינה רפואית, אם ירדת כ 7% ממשקל התחלתי ( אני זוכרת שזה מה שגרם לך לרצות לרדת?), עשית שינוי משמעותי!!!!! האם מלווה אותך דיאטנית בתהליך הירידה? ואם כן, האם תוכלי לבקש ממנה לעזור לך לעצור את הירידה בשלב זה? חשוב שתרגישי שיש לך ויסות על התהליך של הירידה במשקל.