אי הבנה של עצמי והגוף שלי

היום אחרי העבודה בערב סביבות השעה 8 הגעתי הבייתה אחרי הליכה הכל טוב ויפה... אכלתי ארוחה משביעה (כיסונים ומרק). הרגשתי שאני שבעה אבל הייתי חייבת עוד משהו היה חסר לי ...אז עשיתי לי לחמניה עם שוקולד ואכלתי 10 עוגיות קרמל והרגשתי שהייתי חייבת את זה...ולפני זה שאלתי את עצמי "למה הרי אני שבעה ואכלתי ארוחה בסדר לגמרי אז מה גורם לי עכשיו להרגיש בחסר הזה?" על השאלה הזאת לא יכולתי להשיב לעצמי פשוט אכלתי והרגשתי עם זה טוב. השאלה שלי היא כזאת- האם חייבת להיות סיבה ל"אכילת יתר" או שלפעמים פשוט הגוף צריך שיפנקו אותו מידי פעם ב"דברים" שהוא לא ממש צריך או שפשוט לא יכולתי לפרש את הצרכים של הגוף שלי נכון- לא הבנתי את הגוף שלי ויש לי נתק כלשהו? ואם כן אז איך אפשר להשיב את ההקשבה לגוף ואת האהבה וההערכה העצמית?האם השיטה שלכן היא בדומה לפסיכולוגיה של האדם להשלים עם עצמו לאהוב את הגוף להביא לו מה שהוא צריך ואוהב?..

אני כל כך מזדהה איתך זה קורה לי כל הזמן. אנחנו פשוט חייבות לעבוד על עצמנו שכן זה חבל.... זה צורך ריגשי לדעתי. זה כל כך מיותר את נהנית באותו הרגע ואחר כך את שואלת את עצמך אוף למה הייתי צריכה את זה... זה כל כך מיותר...בשבתות זה קורה וקשה מאוד שלא.

דור ויולי היקרות אתן מתארות פה לחלוטין אכילה רגשית. גוף לא זקוק לסוכרים מהסוג שאת מתארת זה רעל עבורו והוא לא יבקש את זה אף פעם. יש נתק בינך לבין החלק בתוכך הגורם לך לאכול אכילה רגשית. אכילה רגשית היא בעיה שצריכה לקבל התיחסות מיוחדת ונכונה. ניתן לחלוטין להפסיק אכילה רגשית אבל צריך לדעת לעשות את זה נכון.