שאלה לבלה

שלום בלה, לאחרונה אני מנסה להקשיב יותר לגוף שלי בעקבות ספר שקראתי. (אני מנסה להגיע למשקל שיותר נוח לי בו) הרעיונות שקראתי עליהם וניסיתי ליישם דומים לרעיונות בפורום הזה. עכשיו אני יודעת לזהות מתי אני רעבה ומתי אני לא יותר טוב מפעם. אבל עדיין אני לא מרגישה חופשייה לגמרי. אני עדיין מתעסקת בחשיבה על האם אני רעבה או לא, ומתעסקת בנושא האוכל כל הזמן. הייתי רוצה לחשוב כמו אדם רזה ופשוט לאכול מתי שאני רעבה וזהו. האם זה יותר מידי לבקש?? אנא עזרי לעלמה במצוקה!

רונית היקרה, זה לגמרי לא יותר מידי לבקש וזו בידיוק צריכה להיות המטרה שלך. אחת הטעויות שאנשים עושים כשהם נתקלים בגישת הרזיה ללא דיאטה זה לחפש את הכילים והטכניקות. חשובים ככל שיהיו הם חסרי ערך בלי תשתית רגשית וקוגנטיבית נכונה. תחשבי לרגע אם אדם שאין לו שום ידע ברפואה מקבל במתנה ספר נדיר ויקר עם מידע רפואי רב ערך מה הוא כבר יכול לעשות בו? אבל אם מקבל אותו סטודנט לרפואה שעבר הכשרה רפואית ומבין מה שכתוב בספר הוא יפיק ממנו תועלת מרובה. הקשבה לרעב ושובע זה כלי של גישת הלא דיאטה - כלי חשוב ומרכזי אבל לא יכול לעמוד בפני עצמו אלא חייב להיות חלק מתהליך מובנה ומסודר והכי חשוב הדרגתי. ההתעסקות הבלתי פוסקת בנושא האוכל מראה דבר אחד ,את החלפת דיאטה בדיאטה ,כי גם את גישת הלא דיאטה ניתן בקלות להפוך לדיאטה. מה שנדרש עבורך זה תהליך מובנה ומסודר (לא בהכרח ארוך) שיצור שינוי עמוק ואמיתי ביחסים שלך עם אוכל. היום יותר מתמיד יש שיטות פורצות דרך לשינוי וריפוי מהיר . אז אל תתפשרי על איכות החיים שלך, בברכה בלה