חשיבה של רזים

לאה מ"החקירה" האישית שלך, אילו הבדלים מחשבתיים את מצאת בין רזים לשמנים? כמובן לא רק בהקשר של אוכל וגם בהתנהלות. אשמח שתרחיבי קצת בנושא.

שלום אני ממש לא הענין כאן, מסיבה מאד פשוטה, התהליך הוא מאד אינדוידואלי. יש משמעות עצומה לתהליך החקירה. השורה התחתונה של החקירה היא חסרת מעוף ועוצמה ללא התהליך עצמו שמגרה ומעורר רגשות, שלהם תפקיד חשוב בתהליכי שינוי. תהליך שינוי הוא תהליך המותנע ממקום של רציונל אך מאיץ ומתממש על רקע רגשי. תהליך שינוי עמוק ורציני אינו יכול להתבסס על קוגניציה יבשה. ובכל זאת, אומר לך על מנת שלא תצאי מתוסכלת ממני :-) כי קיימים הבדלים רבים בין הביאינג הרזה לביאינג השמן. וכשאני מדברת על ביאינג אני מדברת על משהו רחב יותר מחשיבה קונקרטית, אני מדברת על תפישה. תפישת עולם, תפישה עצמית, תפישה הקשורה עם אוכל, תפישה הקשורה עם הגוף. לדוגמא: אנשים שמנים נוטים להתאפיין ביכולת הכלה מוגבלת של עולמם הרגשי. ככל שעודף המשקל גבוה יותר כך יכולת ההכלה מצומצמת יותר ועם כל אי נוחות רגשית יש נסיון בריחה והקלה דרך אכילה. זה גם לא פעם המקום בו הם מביאים גישה קורבנית שהיא מאפיין נפוץ נוסף. יתכן ומדובר באנשים מאד מצליחים בתחומי חיים שונים אך לא כאן. כאן יש מיחזור של הבעיה עקב תפישה עצמית מגבילה ומסרסת. וטרם נגעתי בתפישת האוכל ותפישת הגוף. אך מקווה שהכיוון והמסר ברור. אפרד ממך כעת בברכת ליל מנוחה שלך לאה פינטו