משהו קטן לשבת

משהו שניתקלתי בו השבוע, למחשבה... "אני הולך ברחוב, יש בור עמוק במדרכה אני נופל לתוכו. אני אבוד...אני חסר אונים. זו אינה אשמתי. לוקח נצח למצוא דרך החוצה אני הולך באותו הרחוב, יש בור עמוק במדרכה. אני עושה עצמי כלא רואה. אני נופל שוב לתוכו. אני מאמין שאני באותו מקום. אבל זו לא אשמתי עדיין לוקח המון זמן לצאת החוצה. אני הולך באותו הרחוב, יש בור עמוק במדרכה. אני רואה שזה שם. שוב אני נופך לתוכו....זה הרגל עיני פקוחות. אני יודע היכן אני. זו אשמתי. אני יוצא מיד. אני הולך באותו הרחוב. יש בור עמוק במדרכה אני עוקף אותו. אני הולך ברחוב אחר. מאת: פורשיה נלסון. שבת שלום ובהצלחה לכל אותם אלה שרוצים בשינוי אמיתי, נכון ויציב.

מקסים. פירסמתי זאת כאן בעבר ותמיד נהנית לחזור ולקרוא כבראשונה. תודה לאה פינטו