"אהבה של אמא" - המיתוס הנצחי

שלום, אחרי מעבר על כמה מההודעות כאן יש שאלה שאני חייבת לשאול. מדי פעם באות לכאן נערות צעירות ששואלות על דיאטות, השמנה/הרזיה וכו' ואז אתן מפנות אותן אל.. אמא. מתוך הנחה שאותה האמא תלמד את ביתה לאהוב את גופה ולהשלים איתו ולא תיכנס לעסקי הדיאטות למיניהן. שאלתי היא: אני מניחה שאתן לא מכירות כל אחת מהכותבות כאן. מאיפה אתן יודעות שהאמא של נערה כזאת או אחרת באמת תהיה תומכת וקשובה ומכילה ותלמד את ביתה לאהוב את גופה ואת עצמה ללא תנאי? הרשו לי לנפץ לכן מיתוס: "אין בעולם אהבה כמו אהבה של אמא" זה משפט יפה ששייך אולי לשירים ולספרות היפה. אין בינו לבין המציאות דבר וחצי דבר. נכון, רצוי שאמא תאהב את ילדיה ללא תנאי ושתלמד את ביתה לאהוב ולקבל את עצמה. אך יש פער עצום בין הרצוי למצוי. אני יכולה להעיד גם על עצמי שאמא שלי "לימדה" אותי לסלוד מהגוף שלי ולחשוב שאני שמנה למרות שבפועל בכלל לא הייתי כזאת וממה ששמעתי אני יודעת שאני גם לא היחידה. במקרים רבים דווקא אותה אמא "קדושה" היא זאת שמכניסה את ביתה למעגל ההרסני של הדיאטות! כמובן שאני לא מכלילה וישנן אמהות שבאמת אוהבות ותומכות וכו'. אבל שוב, איך אתן יכולות לדעת זאת כשאתן עונות לנערה מסוימת בפורום? אולי במקום להפנות אותן באופן אוטומטי אל האמא בתור המושיעה האחת והיחידה, עדיף להמליץ על פנייה לכל אדם מבוגר שהן יכולות לסמוך עליו, לאו דווקא אמא? (למרות ששוב, זאת בהחלט יכולה להיות גם אמא, במידה והיא כן יודעת להנחות את הבת שלה וכו' אבל כאמור זה לא הכרחי). כי יש מיתוסים ויש מציאות..

את צודקת והמון פעמים אני מרחיבה את המושג אמא ומכלילה לכל דמות בוגרת שנערה יכולה לסמוך עליה. תקראי בפורום לפעמים אני פשוט לא רוצה לחזור על עצמי ומקווה בכל זאת ברוב תמימותי שיש שם אמא וכמובן שאני סומכת על הכוחות ובגרות שיש לנערות ששואלות אותנו ,אין לי בררה זו מדיה מהסוג הזה. בכל אופן תודה על ההערה הארה קצת עצוב לי על כל הנערות האלו הנופלות טרף קל לתעשיית הדיאטה והיופי האכזרית. צריך לעשות עם זה משהו

זה פשוט כל כך נכון, רוב האמהות שאני מכירה פשוט יגידו לבנות שלהן לעשות דיאטה וכושר או שירשמו אותן לשומרי משקל או איזשהי קבוצת תמיכה. ואין שום קשר לאהבה. הדיון על האהבה הוא לא רלוונטי בעיני. הן יעשו זאת באהבה רבה אבל מחוסר ידע או סתם בגלל שהן יעבירו לבנות שלהן את מה שהן עצמן חושבות ולמעשה רוב העולם חושב - תעשי ספורט, תאכלי בריא והכל יהיה בסדר.. והן יעשו זאת באהבה רבה. :) בכלל, הגישה המוצגת בפורום (ואני מסכימה איתה לחלוטין) היא גישה מאוד מהפכנית ומאוד לא מיין-סטרים. כשאתן שולחות ילדה להתייעץ עם אמא או עם כל מבוגר, ברוב המקרים אתן שולחות אותה לעשות דיאטה. זה לא נורא ולפעמים זה עדיף - כי אם כבר, עדיף שיעשו את זה תחת איזשהו פיקוח (נערות צעירות יכולות לעשות לעצמן כל מיני דברים מופרעים) אבל זה עדיין יהיה דיאטה.

אני שמחה שהעלית את הנושא לדיון. אני אמא לבנות , מעולם לא הייתי "מלמדת" אותן לסלוד מגופן וחלילה לא לקבל את עצמן אבל הבעיה גם לדעתי מתחילה בגישה של האמא או הורים ומבוגרים בכלל שהרי משמשים דוגמה . הפניית הנערות לאמא או אחות או כל אדם בוגר אחראי מצד המנחות בפורום היא הגיונית בהנחה שמדובר באמא תומכת ומבינה. מה שצריך לעשות זה קודם כל "לחנך" וללמד את האמהות את הגישה (גם אני תומכת בה) על מנת שתוכלנה לתת מענה תומך ומכיל לילדיהן. אמא שמלמדת את בתה לסלוד מגופה, צריכה בעצמה טיפול ולימוד כיצד להתנהג וכיצד לענות לבתה הצעירה. אז במקרים כאלה אולי מוטב פשוט לענות לפונות הצעירות בפורום בתשובה אחת גורפת: שמחקרים מוכיחים שדיאטות גורמות נזקים והשמנה ולהפנות אותן למאמרים בנושא.

תודה על השיתוף בעבר את ציינת כי הינך בטיפול cbt האם תוכלי בבקשה לענות באם הטיפול עוזר בהרזייה, והיכן ניתן לפנות לטיפול מהסוג הזה תודה רבה

היי לך קודם כל אני אולי אתקן את עצמי, הטיפול שהייתי בו הוא לא CBT פרופר. הוא נקרא "סכמה תרפיה", קשה לי להסביר מהו הטיפול הזה אבל אני נוטה לומר שזה מעין שילוב של CBT עם טיפול דינמי. כלומר כן יש עבודה התנהגותית וכו' אבל גם עבודה שדומה לטיפול הדינמי שנוגעת במשקעי העבר וההשפעות שלהם על החיים היום. בטיפול שהייתי בו אני אישית לא ממש התמקדתי על הנושא של אכילה/הרזיה אלא יותר על נושא החרדה החברתית שאני סובלת ממנה. למרות שהייתה גם נגיעה בנושא של האכילה. האמת, לא יכולה לומר שזה ממש עזר לי, אולי כי ככל שדיברנו על הנושא של האכילה זה היה רק קטע כזה של טיפים איך להתנהג עם האוכל (למשל לקנות רק חטיף אחד ביום, לאכול לאט ולהתרכז באכילה וכו') ופחות עבודה מעמיקה. הטיפול כן עזר לי בתחומים אחרים בחיים אבל לא ממש בעניין הזה של האכילה.