שאלה ללאה

הי לאה, ראשית תודה רבה לך על הפורום המקסים ועל תשובותייך הנפלאות. לפני מספר חודשים נחשפתי אל הפורום ואל הגישה הנפלאה שלכן.קראתי המון ומזה מספר שבועות אני עושה את צעדי הראשונים בדרך זו. נתקלתי בבעיה/סוגיה שאני חושבת שבוודאי תהיה מוכרת לך ואולי לקוראים נוספים. העניין הוא כזה, במשך היום אני מצליחה להיות מאוד קשובה לגופי. מקשיבה טוב טוב לסיגנלים שבאים מהגוף וממלאה אותם במדוייק. כשאני רעבה אני אוכלת בדיוק את מה שבא לי ומה שהגוף מבקש וכשאני כבר לא רעבה אני מפסיקה לאכול, תוך ידיעה שהאוכל ימשיך להיות שם ו"יחכה" לי בפעם הבאה שאזדקק לו. אם לדוגמא אני אוכלת ארוחת צהריים, ויש לי הרגשה שאכלתי מעט מדי, אני לא מוטרדת מכך כי אני יודעת שהכי גרוע שיקרה זה שהגוף שלי יבקש שוב בדיוק את מה שחסר לו מוקדם מהצפוי. אם אכלתי יותר מידי אני יודעת שפשוט לא אזדקק לאוכל יותר שעות ממה שחשבתי. הידיעה הזו מרגיעה אותי ואני סומכת על הגוף שלי שיאותת לי בדיוק את מה שהוא צריך מתי שהוא צריך. עד כאן הכל נפלא. הבעיה מתחילה בערב ואני לא מצליחה להסביר אותה. אני נכנסת למעין חוסר שקט בשעות הערב, כאילו שאני מרגישה שהיום "סוגר" עלי ואין לי יותר את יכולת התימרון.. (אני מצטערת אם אני לא ברורה, ממש קשה לי להעביר את התחושות האלה במילים). בערב אני מתיישבת לאכול, אני רעבה ואוכלת בדיוק מה שבא לי ואז, כשאני מגיעה להרגשה של שובע נעים כזה, מהסוג שאם היה קורה לי בצהריים הייתי פשוט מפסיקה לאכול בידיעה ש "יהיה בסדר" ופתאום אני לא מצליחה להפסיק. כאילו שאין לי את השקט והרוגע שיש לי במשך היום כי אני יודעת שיש לי עוד זמן להמשיך להתאזן.. אני יודעת שהגוף לא עובד באינטרוולים של 24 שעות, ואני מנסה להרגיע את עצמי שגם אם אהיה רעבה באמצע הלילה אוכל לאכול (מה שלא קרה אף פעם בחיי) ועדיין, משהו בי אומר לי כאילו "תאכלי, תאכלי, נגמר היום ולא תהיה לך אפשרות אח"כ..". זה נשמע מטורף, אני יודעת ואני לא יודעת איך להתמודד עם זה. התוצאה בפועל היא שבמשך היום אני אוכלת בדיוק לפי צרכי הגוף ובערב אני פתאום אוכלת במין דחף כזה כאילו הכל הולך להיגמר.. אני לא יודעת איך להתמודד עם זה. יש לך אולי רעיון למה זה קורה ו/או מה אני יכולה לעשות כדי להרגיע את עצמי בערב? תודה מראש!

היי איילת יקרה ברכות על צעדייך הראשונים בדרך מיוחדת זו. קראתי פעמיים את הפוסט שלך ומצאתי אותך עונה לעצמך במידה רבה. אם הגוף לא עובד באינטרוואלים של 24 שעות ואם כפי שכתבת (ואני מסכימה) "ויש לי הרגשה שאכלתי מעט מדי, אני לא מוטרדת מכך כי אני יודעת שהכי גרוע שיקרה זה שהגוף שלי יבקש שוב בדיוק את מה שחסר לו מוקדם מהצפוי. אם אכלתי יותר מידי אני יודעת שפשוט לא אזדקק לאוכל יותר שעות ממה שחשבתי." אז מה קורה אחרי שאכלת קצת יותר מדי בערב? אני עונה או שאת עונה? :-) ברור שיקח זמן לאחר שתתעוררי עד שתחושי רעב. בוקר או לילה, הגוף יודע לספור כל רכיב וכל קלוריה, לעשות את המאזן ולשדר שובע / רעב בהתאם. כך שקודם כל כדאי שנהיה רגועים. הדיוק שלך במהלך היום יוצר את האיזון הנדרש. ואת ללא ספק תראי גם תוצאות. זהו הפן הפיזיולוגי הטהור אלא שתהליך רציני ויסודי למען שינוי אמיתי וקבוע אינו מבוסס רק על פן זה. תהליך משמעותי נועד לייצר שינוי עומק ברובד אחר, רובד התפישה וההקשרים הנוירו-אסוציאטיביים שלך. כרגע, יש איזשהו הקשר שקיים סביב גירויים במרחב הביתי בערב שאינו קיים או נכון יותר אינו מתבטא בנסיבות אחרות. ישנה חויה רגשית שמפעילה אותך באופן זה. ושימי לב שמה שמרמרגיע במהלך היום לא נכון לערב. זה חלק בתהליך שדורש שיח שאינו מתאפשר במסגרת הפורום ואינו מתמצא בפוסט. עלייך להבין שעל מנת "להרגיע" יש לדעת ולהבין "את מה להרגיע" . מערכת ההנעה הפנימית שלנו קצת יותר מורכבת ויש להבינה היטב על מנת לתפעל אותה בצורה יעילה. זה לא נשמע מטורף כפי שאת חושבת ואין צורך לבקר את החשיבה הזו. רצוי להקשיב לה כי היא שלך ובאמת מאמינה שזוהי טובתך. לא להתעלם ממנה או להלחם בה. זה לא עובד לאורך זמן. להקשיב ולשאול שאלות. כרגע את מקבלת את ההמחשבה כפקודה והיא לא. היא רק מחשבה. חשבי על זה. בברכת שבת מבורכת שלך לאה פינטו