שאלה

שלום לאה בהמשך לפוסט שלך על פחמימות בקשתי לשאול ולהרחיב, באם מגיעה למצב של אי שליטה עקב חסך בפחמימות, האם על פי הגישה השו עלי ללא לנסות ולהילחם בעצמי כאשר זה קורה ? תודה על תשובותייך החכמות כתמיד מיכל

צהריים טובים מיכל תודה לך על המשוב. "להלחם בעצמי" אינו חלק מהתוכנית ומנוגד בתכלית לגישת ההרזיה ללא דיאטה. כי להיות נגדך תמיד יעבוד נגדך. בפוסט הפחמימות שכתבתי, ביקשתי להרגיע את רוח הקרב ולשים על מדף המזונות התודעתי, את מוצרי המאפה והדגנים (פחמימות) במקום לגיטימי, בדיוק כמו כל מוצר מזון לגיטימי אחר. כשאת חשה את הצורך הביולוגי של הגוף במזון ומבררת עם עצמך, מה הדבר שהכי יספק אותך ברגע זה, לגיטימי לחלוטין שיעלה חשק למזון פחמימתי. לא להלחם בזה. לחוש, להרגיש, לחוות. הפוסט התמקד בפחמימות כי הקולות הנשמעים בגינן מאד צורמים לאוזניי, אך ברמת ההתנהלות, אם אנו באמת נרתמים לעצמנו, אנו נזהה מתי החשק שלנו הוא לסוג מזון כזה ומתי לאחר. סיפרתי כאן בעבר על קרייבינג (תשוקה) שאחת המתאמנות שלי חשה לבננות....ככה פתאום, הדבר שהכי רצתה במשך כמה ימים (לא רק אך באופן חריג מהרגיל) היו בננות. בדיקות דם תקופתיות שעשתה באותה עת (וכמובן, ללא קשר), גילו רמת אשלגן נמוכה. הרופא שראה את הבדיקות ציין בפניה "תאכלי בננות, את צריכה אשלגן" היא כמובן חייכה לעצמה בסיפוק. הגוף יודע. מקווה שהצלחתי לתת תשובה ממצה ובהירה בברכת יום חמים ונעים שלך לאה פינטו