פחמימות או לא להיות

גולשים יקרים לאחרונה שוב שומעת רבות בגנות הפחמימות. זו הסיבה שהחלטתי לכתוב לכם פוסט בענין. מאחלת לכם קריאה נעימה וכל שאלה תתקבל בברכה פרמידת המזון, מכירים? יופי. מה בבסיסה הרחב של הפרמידה, זוכרים? יופי אה...לא ממש?! בשביל זה אני כאן. בבסיסה הרחב של פרמידת המזון נמצאת קבוצת הדגנים המכונה בפי עם פחמימות. הוה אומר, כללי התזונה המיטביים, המבוססים על מחקרי בריאות, מציבים את קבוצת הפחמימות בבסיס התזונה האנושית. מדוע? איך קרא שהן הפכו לאויב העם המשמין? מה חשוב שתדעו טרם תשפטו? אז ראשית, יש לדעת. גם אנשים בעלי עודף משקל זקוקים לפחמימות לתאי הגוף השונים שני מקורות אנרגיה - שומנים ופחמימות ולכן לגוף מאגרים של שניהם. אך שימו לב להבדלים - מאגר השומן, גם אצל רזים, הוא מאגר גדול ובעצם, עצום לעומת מאגר הפחמימות. רק על מנת לסבר את האוזן מאגר השומן אצל רזים עומד על תכולה של למעלה מ- 140,000 קלוריות ואילו מאגר הפחמימות עומד על תכולה של פחות מ- 2000 קלוריות. הגוף שלכם מנצל בעיקר שומן ולא פחמימות כל גישת הדיאטה הרואה בפחמימות סכנה לגזרה, מנוהלת ע"י שתי הנחות יסוד: א. לגוף יש מספיק מאגרים לאנרגיה (ראה הקפל מתחת לחזיה או זה שמחזיק את הפופיק) ,שישתמש בזה. ב. כיוון שיש לו די מאגרי אנרגיה, כל פחמימה שאוכל תהפוך מיד לשומן ותאוחסן ברקמה התת עורית, שהרי היא מיותרת ולכן מגורשת, מגורשת, מגורשת. אז זהו, שלא. כל תאי גופכם מנצלים שומן מרקמת השומן והמזון לצרכיהם האנרגטיים. אמרתי "כל" ? מסתייגת מהכללות שני סוגי תאים אינם יודעים להשתמש בשומן לצרכיהם האנרגטיים. תאי מוח מסוימים וכדוריות הדם האדומות. לטובתם, טורח הגוף לאגור מעט סוכר (פחמימות) בכבד. ואם השרירים הפעילים גונבים מהמאגר הזה, והמלאי שלהם מדלדל יש לנו מלשנים שיעבירו את המסר למוח. אחד מהם הוא האינסולין. המוח, בתגובה אסרטיבית על גבול ההיסטרית, משחרר כימיקל יחודי ומיוחד. הכירו גבירותיי ורבותיי NPY Y נוירופפטיד יעודו של החלקיק הביוכימי הזה , אחד הוא, לעורר את התאבון והתאוה שלכם למזונות פחמימתיים. אין מרכיב כזה לשומנים, לחלבונים או לכל רכיב אחר. רק לפחמימות בשל חשיבותן הרבה לתפקוד אופטימלי של גופכם ובודאי מוחכם. ועוד דבר קטן שיש לדעת..... מעגל שריפת השומן (כלומר, הפיכתו לאנרגיה) תלוי במעגל שריפת הפחמימות.כך שבהעדר פחמימות, גם ניצול השומן לצרכים אנרגטיים יורד עם הזמן. אם כן, מסקנות חשובות: כשהגוף שלכם מתאווה למזון פחמימתי, אל תמהרו להרים אצבע מאשימה כלפי עצמכם, זה לא בגלל יצר הרע שלכם או בהכרח בגלל גרגרנות. זו הביולוגיה שלכם ותודה לבורא עולם שהיא מנצחת רעיונות מסוכנים כמו דיאטה נטולת פחמימות ודומותיה. אז איך נדע מתי זה צורך גופני ומתי סתם בגדר "מים גנובים יימתקו ולחם סתרים ינעם??????? י ראשית לכל וקודם לכל, כדאי שנפסיק עם העליהום הזה על הפחמימות ונפנה להן מקום של כבוד על מדף המזונות. אח"כ כדאי שנלמד להבחין מחדש, בין הקולות של הגוף שהם הכי מדויקים לצרכיו לבין הקולות של הראש אשר מזוהמים ברעיונות "בריאותיים" לא רלוונטיים ובסוף גם נבין ונשנה את הגישה המעוותת שמנהלת את התנהגותנו התזונתית. וכנראה לא רק. יום נפלא לכם שלכם לאה פינטו

בתור אחת שהתנסתה בעברה בכל סוגי הדיאטות האפשריות, דיאטת נטולת פחממות, למרות היותה מפתה ביותר ("מותר הכל ללא הגבלה חוץ מפחממות..") היא המסוכנת ביותר. כל פעם שניסיתי הרגשתי חלשה ומותשת, שלא לדבר על זה שכעבור כמה ימים הגוף שלי פשוט דרש את מה שחסר לו ואכלתי רק פחממות וללא שליטה. דברים כדורבנות, אני מקווה שרבים יקראו ויפנימו. תודה לך ושבת שלום

שלום מיכל תודה רבה על התייחסותך האישית ועל המחמאות. מנסיונך האישי, את בהחלט מביאה את השיקוף הפיזי ל"תיאוריה" שבפוסט. מעבר לכמיהה הגופנית, נוצרת גם כמיהה פסיכולוגית. וכך אנו מוצאים עצמנו כמטוטלת, נעים מקצה לקצה ולא מוצאים את המנוחה של האמצע השפוי. שוב, תודה. ושבת נהדרת שלך לאה פינטו