הפוך, אולי?

שאלה שעלתה בי, לאורך כל הפורום, הרעיון הינו שקודם לטפל ברגשות, תחושות פנימיות וכו' וזה יקרין על החיצוניות. האם לא אפשרית הסיטואציה, שהגוף שלנו יקבל בעזרתינו חומרים טובים/מזינים, בהמשך להמלצה של בלה לספר חילוף חומרים מנצח, שהוא גם שסוג של "דיאטה" אך מטפל בענין ההרגשה (וגורס שחרדות, תחושות קשות, כעס יכול להיגרם למשל מנפילות סוכר), השאלה, האם לא ייתכן הפוך גם, שאם נדאג לדוגמא להזין את הגוף כך שיהיה חיוני (ולא יחווה למשל נפילות סוכר כאלה, במיוחד למי ש"סובל" והתסמינים מדברים אליו, אזי יקרה מצב הפוך שה"טיפול" בגוף ובמה שמוכנס אליו יביא לתחושות/הרגשות טובות יותר? לאה אשמח גם לתגובתך.

שלום לך קבועה, הרזיה ללא דיאטה היא משהו מורכב. כי בני אדם זה דבר מורכב ואכילה זה דבר מורכב. ניסיון לפתור משהו מורכב בעזרת סט כללים פשוטים נדון מראש לכישלון. במהלך השנים בהן אני עובדת ומפתחת את השיטה שלי המבוססת על הרזיה ללא דיאטה ראיתי שהפאן הביולוגי המטבולי בהחלט חשוב. כלומר יכול להיות מצב בו עצם המצב הביוכמי במוח הנובע מתזונה שהיא מלאה ברעלים סוכר ושומן לא יאפשר שום תהליך של מודועת. קצת כמו התמכרות לאלכוהול. ידוע שכדי להבריא מהתמכרות כזו חשוב לעשות עבודה רגשית עמוקה אולם לא ניתן לגייס מינימום של רצון עצמאי ובוגר מאדם הנתון תחת השפעה של אלכוהול. במצב כזה גם המטפל המחונן ביותר אשר מצויד עם הכילים הטבובים ביותר הקיימים לא יוכל לשנות שום דבר. לכן במצבים כאלה נדרשת פעולה של ניקוי הגוף מהשפעת הסם ובהמשך עבודה פנימית על רגשות ותודעה. נשאלת השאלה עד כמה הדבר דומה עם אוכל. מניסיון ראיתי שזה מאד אנדיודואלי. ישנם אנשים שמסוגלים לשנות את העולם הפנימי שלהם בלי להיות מושפעים מהמזון שהם אוכלים מה שמיצר שינוי בתפיסה, לעומתם ישנם אנשים אחרים שכל עוד גופם מקבל כמויות גדולות של שומן וסוכר אין ממש אפשרות ליצור התערבות כלשהי. הספר חילוף חומרים מנצח מדבר על השונות הזאת ומציע פירושים מתקדמים ביותר להסבר על תופעת ההשמנה. הוא מציג כמה מסלולים אפשריים להסבר לעודף משקל . מלבד מסלולים רגשיים הוא מדבר על דלקת סמויה,אלרגיות שונות ובעיות בבלוטה. זה אינו ספר דיאטה מצד שיני הרזיה ללא דיאטה היא לא הוראה לאכול מכל הבא ליד. אז לשאלתך האם טיפול נכון בגוף יביא אותנו למצב שיש לנו תחושה והרגשה טובה יותר התשובה היא בטוח שכן. אבל, ופה הבעיה, האם הרגשה הטובה הזאת תאפשר לנו לעשות את כל מה שצריך ולהתמיד לעשות אותו כדי שנרזה בלי דיאטה? פה זה כבר לא בטוח. אני מזמינה אותך להחליט על פי תחושתך וללכת בדרך שנראית לך המתאימה ביותר. המון הצלחה בלה

כלומר, האם הבנתי נכון, שלרכיבים במזון יש השפעה ביוכימית על המח שלנו וכתוצאה מכך השפעה על התחושות/מחשבות שלנו? מה שמביא לחשיבה שאולי כדי לעזור לעצמנו להרגיש טוב ברמה התחושתית מחשבתית, עלינו כן לחשוב פעמיים על מה שנכנס אלינו לגוף? כמובן כל אחד ומה שמתאים עבורו.

אם הייתי מודעת לעובדה זו לפני שנתיים, הייתי חוסכת לעצמי 6 ק"ג מיותרים ושנתיים של סבל ומאבק לחזור למשקל תקין. ניסיתי את הגישה שלכן בליווי מקצועי לפני כשנתיים וחצי. המלווה שלי לא הביאה לידיעתי את הדברים שכתבת כאן, אני אכלתי מכל הבא ליד, כיוון שלא היתה כל הגבלה תזונתית, והשמנתי ב-6 קילו תוך חצי שנה, במהלך הטיפול. הגוף שלי יצא לחלוטין משליטה והייתי רעבה כל הזמן. כשראיתי שהטיפול מחמיר את מצבי, הפסקתי אותו. לאחר מכן המשכתי לעלות עוד כ-3 ק"ג ואז במאמצים אדירים הצלחתי לעצור את העליה. התייאשתי מהגישה, ולכן הלכתי לדיאטנית "קונפורמיסטית" ובעזרת ההכוונה שלה הצלחתי לאזן את הגוף בחזרה ולחזור לשליטה. ירדו גם 3 קילו אך הדבר המרכזי הוא איזון המצב המטבולי בגוף. אני אומרת זאת לא על סמך בדיקות אלא על סמך הרגשתי האישית. זה רק מזה כמה חודשים שאני לא סובלת מרעב בלתי פוסק ובלתי נשלט. עכשיו, אחרי שהתאזנתי, אני שוב מאמינה שגישת ההרזיה ללא דיאטה היא הגישה הנכונה, אבל הגישה הזו יכולה להיות מסוכנת מאוד אם לא מודעים לסכנות שבצריכה מופרזת של סוכר ושומן!!! הגישה חייבת להביא בחשבון גם את המצב המטבולי של הגוף.

שלום שלום לקבועה התגובה המיידית שלי ביחס לשאלתך היא לא, לא ולא. גישת ההרזיה ללא דיאטה היא אמנם גישה הוליסטית רבת רבדים אך ממקדת אותנו בדבר אחד בלבד - עצמנו. וה"עצמנו" הזה כולל את הגוף הפיזי והרוח (העולם המנטלי-רגשי, אשר בינהם קיימת סימביוזה מעניינת. לא מורכבת מדי אך דורשת הבנה. לצורך הענין, הרשי לי לשאול אותך שאלה פשוטה: נניח (רק נניח, כי אני לא מקבלת את האמירה הזו כאמת מוחלטת) שיש דרך להמנע מתחושות קשות, מכעס, מחרדות - באמצעות תזונה. איך את יודעת מהי התזונה האופטימלית כדי להמנע ממצב כזה? וחייבת בקטנה, עוד שאלה: איך הגוף שכולל את מערכת המוח על תכולתו ותיפקודו, הביא את עצמו למצב כזה? עני לי ואשמח להמשך השרשור איתך בברכת יום יפה שלך לאה פינטו

לאה, איזה כיף שהגבת... אם לשפוט לפי מחקרים שונים ולדוגמא לפי כותב הספר "חילוף חומרים מנצח", התשובה לשאלתך תהיה כן, יש "חיה" כזאת תזונה שמשפיע לטובה על מצב הרוח והרגשות, לפיו תזונה כזאת היא תזונה מופחתת סוכר למשל. לטענתו סוכרים (פשוטים) גורמים לנו ל"בלבול" בגוף וכן בחושה הכללית שלנו, במיוחד לכאלה שמוגדרים ככאלה שיש להם השמנה ביטנית. כלומר, לטענתו, "תקנו" את התזונה "תנקו" אותה מסוכר ותרגישו טוב/ תתפקדו יותר טוב/ תזדקקו לפחות שעות שינה וכו'... זאת מן שאלה של ביצה ותרנגולת. כמו שציינת יש קשר בין גוף לנפש, השאלה האם הקשר יכול להיווצר כך שקודם "תתקנו" את התזונה ואח"כ קל יותר יהיה לטפל ברגש/ מח / מחשבות. מה את אומרת? אגב, יש לא מעט גישות שאף גורסות שהתנהגות אלימה/ היפראקטיביות ועוד תכונות אשר נגרמות לילדים שצורכים עודף סוכר. גם פה הדוגמא של מה בא קודם, צריכת סוכר גבוהה או ההתנהגות. ולשאלתך איך גוף כזה הביא את עצמו לשם, אולי כי האוכל הפך כ"כ זמין בצורה קיצונית ואנחנו אוכלים כדי לחגוג, אוכלים כי רע לנו, כל התרבות סביב האוכל השתנתה. הפרסומות ששוטפות לנו ולילדים את ה"מח" עם חטיפים שונים, אולי משם? אולי לא כל גוף (כל אחד והגנטיקה שלו) יכול לדוגמא לעמוד בכמויות הסוכרים / שומנים במזון. שוב הכל ספיקולציות מתוך הספר, מתוך גישות שונות לדוגמא כמו של "מכון אברמסון" שגומל מהתמכרות לסוכרים וכו'. שוב זאת מן שאלה של ביצה ותרנגולת, מה בא קודם ההרגשה או התזונה הנכונה/מיטיבה עם הגוף/ לדברי המחקרים שציינתי. סליחה על האורך, ממש התרגשתי שהגבת........מעריכה כל תשובה שלך :)

אכן יש תזונה שמעודדת מצב רוח שלילי. לא קשה כל כך לנחש מהי- תזונה עתירת רעלים, סוכר ושומן בכמויות מופרזות. כן, יש דבר כזה תזונה מאוזנת, ולו עבור בנאדם אחד בלבד. זה לא משנה איך הגוף הביא את עצמו למצב כזה של חוסר איזון. כשחוסר האיזון קיים, לפעמים עבודה על הרגש לא מספיקה, כי "אין עם מי לדבר". הגוף (והנפש) מרגישים כל כך רע שאין להם טיפת אנרגיה ומוטיבציה להוציא את עצמם מהמצב. כאמור זה מתוך נסיוני האישי. נראה לי שכדאי לבדוק את הדברים האלה לפני הבעת דעה נחרצת כל כך. ולו כדי להגן על אחרים מעשיית טעות כזוץ בשבועת הרופאים יש משפט "קודם כל - אל תעשה נזק". נראה לי שראוי שהמשפט הזה יופיע גם בשבועת הדיאטניות או המאמנות למיניהן.