היי

אני בטוח שעוד לא עלתה פה השאלה, ואני אשמח לקרוא תגובות שלכם/ן : ) אני כבר בתהליך דיי ממושך של הגישה בהרזיה ללא דיאטה, ואני חייב להודות שזו הדרך הכי נפלאה ובריאה שאי פעם יצא לי לנסות ולהתמיד בה. מה שמעניין אותי זה שאלה לגבי עונות השנה. הרי בכל עונה אנחנו מוסיפים מזונות שונים מאלה שהיו בעונה הקודמת, הגוף גם מרגיש צורך במזון מסויים כדי לשמור על הטמפ' שלו, וזה מתבטא לפעמים בחשק לאכול מזונות שונים עקב כך. ידוע לכולם שבעונת החורף אנחנו יותר משתדלים לצרוך מזון שמחמם אותנו. אני מרגיש למשל שלאחרונה אני נורא חושק בפחמימות. פסטה, כיסוני בשר, פשטידה, פיצה ועוד... אם אני מנסה משהו אחר, אני לא מסופק, אני מרגיש חשק לעוד עד שאני לא מספק את הרעיון שהגוף מביא לי (פחמימות) ורק אז זה בא לידי ביטוי בשובע אמיתי. הקטע שלפעמים אני חושש (כן כן, למרות שאני בגישה שונה) שזה קצת TOO MUCH לאכול כל הזמן פחמימות! אבל עד שאני לא אוכל אותם, אני רעב, באמת רעב, בלי שמשהו אחר משביע אותי. אבל הרבה פחמימות גם יוצרות לי בטן נפוכה, וגם עצירות ואז אני צריך לקחת כדורים כדי להפחית בכל הנפח וההרגשה הכבדה הזו. דבר נוסף שרציתי לשאול עליו: בשבועות האחרונות קורה משהו מוזר עם התיאבון שלי. אני מסוגל להרגיש רעב ממש חזק בתחילת צהרי היום, אבל ברגע שאני לוקח נגיסה או שתיים ממה שיש לי בצלחת, אני מרגיש כאילו כבר שבעתי ממש! כמובן שאני לא חודל בכך, אני יושב ומגלה שאני עדיין רעב, ואז אני ממשיך לאכול, ולקראת סוף הארוחה (או בסופה) אני פשוט מרגיש כאילו אכלתי מעבר לשובע טבעי. זה מוזר, כי אני באמת לא אכלתי למשל ארוחה גדולה, וכבר בתחילתה הייתה ההרגשה הזו שכמעט אכלתי זברה! לא מבין למה, מה הסיבה לכך ? תשיבו לי בתגובה, בבקשה.

שלום לך בחור מצחיק (איזה שמות אתה ממציא לעצמך כל פעם...). שאלות חשובות אתה שואל והתשובה תהיה לא חד משמעית ,לפחות לא שלי. הרזיה ללא דיאטה היא יותר מכל דבר תהליך של הכרות ושיפור ביחסים. זה תהליך שלא נגמר אף פעם קצת כמו זוגיות. צריך כל הזמן לעבוד עליו וכל הזמן להשקיע וזה לא משהו טכני שאפשר להגיד אחד שתים שלוש והנה לך נוסחה סופית ומוכחת לזוגיות מושלמת. כמו בזוגיות אתה מכיר את הבן/בת הזוג שלך בהדרגה, כמו בזוגיות אתה מגלה עוד ועוד רבדים שבו/בה ומשנה את הנתהגות שלך בהתאם,כמו בזוגיות זה תהליך של למידה ותיקון שלא מפסיק לעולם. גם פה אתה בזוגיות עם הגוף שלך ולומד לאט לאט להכיר אותו,שים לב הדגש הוא על הגוף הפרטי שלך . אומנם לכולנו יש גוף אבל לכל אחד מאתנו הוא שונה ,קצת אומנם אבל בכל זאת. אתה עכשיו בשלב המתקדם של הרזיה ללא דיאטה ובשלבים האלה יש אתגרים יותר קשים, למתקדמים. האתגר שאתה מתאר הוא מן המורכבים- לדעת להבדיל בין סוגי הרעב וזה בהחלט לא פשוט כי דורש הקשבה מלאה ולא פחות מכך הכרות מעמיקה עם הגוף הפרטי שלך ניסוי,טעות, תיקון הטעות וניסוי מחדש. הגוף אכן משנה את הבקשות שלו כל הזמן על פי הצרכים הפנימיים, העיניים והלב גם הם בתוך המשחק ולכן יש כל הזמן צורך להיות ערני ולדעת איזה חלק מבקש ממני עכשיו את האוכל והם הרבה פעמים באים יחד. כלומר יכול להיות מצב של רעב רגשי ורעב ביולוגי משותף. אל תנסה לחשוב עם היגיון לפחות לא בשלבים הראשונים של התהליך אלא אך ורק על פי התחושות. אם אתה רעב מאד ואכלת מעט ותוך זמן קצר אתה שבע אז תפסיק לאכל ותחזור לאכילה כשתרגיש רעב שוב אפילו אחרי חצי שעה. מקווה שנענית, בלה

יצאתי למסעדה נחמדה בערב, ולפני כן, בבוקר /צהריים אכלתי ממש מעט, לא היה לי ממש חשק והיה חם גם בחוץ. אז לקראת הערב ממש נהיתי רעב וחשבתי מה אני אפשר להזמין כדי לספק לעצמי ארוחה מספיק טובה ומזינה. החלטתי על פסטה עם חתיכות בשר, אגוזים ורוטב סויה. זו הייתה מנה מוכרת לי מפעמים קודמות שאני מאוד משביע ממנה. ומה קרה, אחרי שעשיתי את ההזמנה, ואחרי שהייתי כלכך רעב ופשוט השתגעתי בדרך עד שנגיע למסעדה, פתאום מגיעה המנה שלי, ואני לא רעב! זה היה כלכך מוזר ומדכא באותו רגע. בכל זאת לקחתי את המזלג ולקחתי כמות קטנה של הפסטה כדי לבדוק אם באמת אני מרגיש רע מזה או שדווקא תהיה תחושה אחרת בגוף. למשך כמה שניות זה הרגיש בסדר, אבל גם הרגשתי שלאט לאט, אחרי כל ביס נוסף, זה מיותר עכשיו... לא ידעתי כבר מה לעשות, כי ממש עכשיו הגעתי למסעדה, הייתי כלכך רעב, והנה המנה לפניי, ואני כבר לא רוצה אותה! כמובן שבסופו של דבר לאט לאט אכלתי את מה שהיה בהצלחת, כי מאוד אהבתי את המנה, ולא רציתי סתם ככה לשלם כשלא אכלתי. אני יודע שזה נשמע חוסר איכפתיות אולי, בבית/אורחים מזמן הייתי מוותר ואומר שפשוט לא בא לי. אני לא מתבייש בקטעים האלה, אבל פה, מסעדה, אווירה, רעב כבד, המנה הגיעה, אני לא רעב פתאום. מה עושים במצבים כאלה , בלה ?