אכילה ריגשית

שלום ללאה ובלה ותודה על הפורום הנפלא. אני קוראת פה המון ומאוד אוהבת את הגישה שלכן. יחד עם זאת התעוררו אצלי מספר שאלות. ראשית לגבי אכילה רגשית - הרבה פעמים אני אוכלת שלא מתוך רעב, וברור לי שזה מה שנקרא "אכילה רגשית". העניין הוא, שלפעמים אני חושבת שאני אוכלת פשוט בגלל ש.. זה טעים. זה הכל. שום רגש לא מעורב, פרט אולי לרגש של "זה ממש טעים לי ובא לי עוד למרות שאני כבר שבעה..". לא ייתכן? תמיד מדובר בעצב/שמחה/שיעמום וכו'? לא יכול להיות שאני אוכלת פשוט מהטעם הפשוט שטעים לי?! ובאותו עניין - תמיד אתן נותנות את הדוגמא שלאכול זה בדיוק כמו לרוקן את שלפוחית השתן - הגוף מאותת על צורך ויש למלא אותו. אבל גם כאן, ההשוואה לא ממש מדוייקת, כיוון שבעוד שלרוקן את שלפוחית השתן זוהי פעולה טכנית שלא מסבה כל הנאה לעושה אותה, בזמן שאנחנו אוכלים ולמעשה ממלאים את הקיבה שאותתה לנו על רעב אנחנו גם.. הרבה פעמים נהנים. ו.. מה לעשות? להפסיק משהו שנהנים ממנו קשה יותר מלהפסיק משהו טכני וחסר כל הנאה כמו ריקון שלפוחית השתן. שאלה השניה - שוב, קראתי המון המון גם את הכתבות וגם הרבה מאוד שאלות שנשאלו. אני מקבלת את הרושם שהפורום הוא באמת במה למענה על שאלות כלליות, בעוד שבאימון אישי עובדים על שינוי פרדיגמות ועבודה מהפנים את החוץ. שאלתי היא, מה הייתן מציעות למי שאינו יכול לעשות זאת בליווי אישי? איך להתחיל? מה אפשר לעשות "לבד בבית" ללא ליווי? אני מבינה את כל עניין מנגנון הרעב והשובע אבל אני גם מבינה שמדובר בחלק קטן מאוד מהתהליך. אז מה אפשר בכל זאת לעשות לבד? תודה מראש על תשובתכן.

קראתי שוב את הפוסט שלי ואני רוצה לחדד את השאלה, נראה לי שהיא לא כל כך ברורה. אני קוראת בפורום מזה כמה שבועות. קוראת לעומק, אני חושבת שקראתי כמעט כל שאלה ותשובה.. וגם את כל המאמרים יותר מפעם אחת. אני מאוד מאוד מתחברת לגישה. מעבר לכך שאני חושבת שאתן מדהימות ברמה האישית (תשובות מאלפות! לא נתקלתי בכזה פורום מושקע בימי חיי) אני גם מקבלת לחלוטין כל מה שאתן חושבות.והגישה מדברת אלי מאוד. אבל.. אני (ואני מניחה שעוד גולשים רבים אחרים) נשארת בסופו של יום ללא דרך ברורה. זה חלילה לא בא ממקום של ביקורת או שיפוט, אני מניחה שבמקומכן הייתי עושה את אותו דבר בדיוק, אבל לאחר שהבנתי טוב טוב (ואדבר רק בשם עצמי) עד כמה דיאטות נועדו לכישלון, הבנתי לחלוטין עד כמה כדאי לסמוך על הגוף והוא האוטוריטה היחידה בנושא תזונה, הבנתי שצריך להקשיב לקולות שבאים מתוכנו ולא לקולות חיצוניים.. ובעצם לא הבנתי מה לעשות. אחרי שעות על גבי שעות של קריאה מדוקדקת בפורום אני זורקת את כל הדיאטות לפח ו.. מה עושים עכשיו? בהנחה שאין לי (ובטח גם לקוראים נוספים) אפשרות להגיע לאימון אישי, כל אחד וסיבותיו שלו, מה עושים? אני חוששת ששכרי יוצא בהפסדי ואני יוצאת קירחת מכאן ומכאן.. אני כבר מבינה שדיאטות לא יעזרו אבל לא יודעת מה כן. אם בעבר עוד הייתי מצליחה להחזיק בדיאטה כמה שבועות גם את זה אני לא מצליחה עכשיו כי מראש אני מניחה שאין בזה טעם. אז דיאטות אני לא עושה יותר אבל גם את הדרך שלכן אני לא יכולה להבין עד הסוף ללא ליווי. אני טועה? הדבר הפרקטי היחיד שאני יכולה לקחת מקריאה בפורום זה עניין הרעב - שובע, אבל, ללא עבודה על שינוי פנימי, שינוי פרדיגמות וכל שאר הדברים שככל הנראה עושים באימון, אני פשוט אהפוך את זה לעוד דיאטה, נכון? אז מה כן אתן מציעות לעשות? שוב, אני חלילה לא מעבירה ביקורת. אני שואלת במלוא הרצינות, האם בכלל יש סיכוי להפוך לאדם רזה מביפנים, לבד? כי אם לא, מה שנשאר הוא להמשיך ולעשות דיאטה שוב ושוב.. תודה מראש וסליחה על האורך.