להיות אמא מודעת

אני אמא לתינוק כבן שנה ומטפלת בו במשך היום.אני נתקלת בקושי לאכול אכילה מודעת לצד טיפול והשגחה בו. לפני הלידה הייתי יותר פעילה גופנית והיום אני גם מתקשה למצוא זמן וכוח להתאמן.גם תחום הטיפוח העצמי לא מה שהיה פעם,וזה לא מוסיף לתחושת הביטחון שלי ולמשיכה עם בן הזוג. האם יש כיוון חשיבה שיקדם אותי? או טיפים מאמהות מנוסות.. תודה

שלום לאמא הצעירה חייכתי כשחלפו המילים "אמא מנוסה" בראשי. שלושה ילדים ואני לא באמת מבינה מה זו החיה הזו. אבל אולי זו רק אני. אני אולי לא יודעת מה זו אמא מנוסה אך אני יודעת שהחיים משתנים כשמגיעים הצאצאים. הבעיה המרכזית נוצרת כשאנו לא מודעים לשינויים האמיתיים ולא מקבלים אותם. זה משאיר אותנו במקום של התנגדות שחוסר שביעות רצון בצידה. כשאני מדברת על שינויים אמיתיים, אני מתכוונת בעיקר ל: שינוי סדרי עדיפויות, שינוי מדרג המחויבויות, שינויים ברמת הפניות. כל השינויים הלא מודעים הללו מתבטאים בין השאר, באופן בו הובאו תאורייך. יקירה, נולדת להיות אמא, זו הפונקציה הכמעט מרכזית של גופך וזה חלק מתהליך חייך.ובתהליך הארוך הזה שנקרא חיים, יש תקופות בהן משאבייך יוקצו בצורה שונה. ולאחר השינוי הגדול, כשפאזל החיים מתחיל להתייצב פחות או יותר, יש מקום לבחון מחדש את הצרכים ולנתב באופן יזום משאבים גם לדברים ששמתם לרגע, בצדק, בצד. כשאת עסוקה בסוגיה של "אכילה מודעת" שהיא ללא ספק שייכת למימד של העשיה, אינך יכולה לנתק אותה מהאוירה המנהלת אותך מבפנים. הרי, עם כל הכבוד, אין מניעה טכנית לממש אכילה מודעת, המחסום נמצא במקום אחר שזקוק לתשומת ליבך. הייתי בודקת איתך את ענין המחויבויות ומשמעותן הערכית. מחויבויות טובות ומניעות הן ברמת הביאינג ולא הדואינג. לכן, אהבתי את הכותרת בה בחרת - "להיות..." אך אינני בטוחה שאת בינה את המשמעות לעומקה. אין איזושהי מנטרה מחשבתית קולקטיבית שתעשה את העבודה. בברכת ליל מנוחה שלך לאה פינטו