מה עוד חסר?

לבלה ולאה היקרות העושות המהוות אי של שפיות בתוך אוקינוס סוער של דיאטות שלום רב, שמי מיכל, קוראת נלהבת בפורום שלכן מזה זמן רב. מעולם לא האמנתי בדיאטות פשוט בשל העובדה שהן תמיד גרמו לי לחוש כ"כ רע שידעתי שלא יכול להיות שהן באמת הפתרון לבריאות ואושר. בעקבות קריאה בפורום החלטתי להתמודד עם מספר בעיות שהיו לי בחיים, שללא ספק התמודדתי עמן באכילת יתר כפייתית. טופלתי במשך שנה וחצי אצל פסיכולוג נפלא, בעזרתו וגם לא מעט בעזרתכן הצלחתי להתמודד עם הבעיות באופן מוצלח. היום אני אוכלת כשאני רעבה. אני גם נמשכת באופן אוטומאטי למזון מזין ובריא יותר, פשוט כי זה מה שטעים לי. גם כשאני אוכלת ג'אנק זה בכמויות קטנות, כי פשוט לא בא יותר. אני חייבת להודות שזו ההרגשה הכי נפלא בעולם. בתור מישהי שסבלה מהשמנה עוד מילדות ולאורך כל החיים, לא האמנתי שאגיע למצב בו האוכל משחק עבורי תפקיד של הזנה לגוף ולא משהו אחר. אני באמת מבינה את ההישג הגדול. אני יודעת כעת כיצד חושב ומרגיש גוף של אדם רזה באמת. עם זאת, הגוף עדיין לא מראה סימנים של ירידה במשקל. אני שוקלת משהו כמו תשעים ק"ג וזה מאוד מעייף אותי ולא מתאים לי כלל. ניסיתי לשאול אותו מדוע הוא לא משחרר את העודפים כבר כמה פעמים. התשובה שהגיעה אליי הייתה שאני לא מאמינה באמת ביכולתי להיות רזה כי כל החיים הייתי שמנה. אני מאוד אודה לכן אם תכוונו אותי להצליח לשחרר את דימוי "הילדה השמנה" מתוך ראשי - איך עושים זאת? באהבה והערכה רבה מיכל

מיכל המקסימה, אפילו שאני לא מכירה אותך בא לי לתת לך חיבוק גדול. את נשמעת לי בחורה מדהימה . נראה לי שבהחלט מגיע לך תשובה ארוכה ומושקעת - בחורה אמיצה פוראקטיבית ומודעת שכמותך , אני מקווה שתרווחי ממנה ואולי עוד כמה ירווחו בדרך. בתהליך של הרזיה ללא דיאטה אנחנו עוברים מספר שלבים על מנת להגיע למהות פנימית = מה שנקרא beeing רזה שליו ומאוזן. מהות כזאת מאפשרת שינוי בהתנהלות שלנו, בבחירות ומעשים שלנו מה שנקרא dooing וזה כשלעצמו יאפשר שינוי במציאות החיים שלנו מה שקרא having . על מנת לשנות את הbeeing יש צורך לעשות עבודת עומק המותאמת באופן אישי לכל אדם. רמת העומק, הזמן שידרש ורמת המורכבת של העבודה תלויה במטופל עצמו -בהיסטוריה שלו, רמת המוכנות לעבור שינוי מסוג זה, כמות המשאבים, הסבלנות והאנרגיה העומדים לרשותו ופרמטרים רבים נוספים. רק אחרי שינוי בbeeing יתרחש שינוי בdooing ו having - כלומר תגיע הירידה במשקל. שינוי בbeeing כולל עבודה על מערכת אמונות היסוד של האדם,טיפול בהתנהלות הרגשית שלו, העלאת המודועות העצמית ורמת הפרואקטיביות שלו,ריפוי העבר שלו ודברים נוספים העולים תוך כדי המסע. את מתארת מצב שבו עברת חלקים מהמסע - השלמת את העבר בעזרת טיפול פסיכולוגי, שינית את היחסים עם הגוף שלך - התחלת להקשיב לו, לאהוב אותו ולטפל בו . כל זה מופלא ומבורך ואכן את מציינת תחושות טובות של חופש ושיחרור אבל עדיין אין שינוי בתוצאות בhaving שלך - המשקל עוד לא ירד. כשדבר כזה קורה סימן שיש עוד דברים להשלים לא כל הפרויקט נגמר יש עוד עבודה לעשות . אציין מספר דברים שיתכן שעליך להשלים - כניחוש כמובן . ראשית יתכן שלא שינית את האמונות יסוד שלך כפי שאת כותבת בעצמך - אם את מנוהלת על ידי אמונה האומרת לך שתמיד תיהיי שמנה , זו התוכנה שתפעיל את הלא מודע שלך ולכן יש צורך לעזור לך בתיכנות נכון של התת מודע. בתהליך של הרזיה ללא דיאטה זה אחד הדברים הראשונים שאני מלמדת את מטופלי. שינית, יתכן שעדיין אינך קשובה היטב לצרכים המדויקם של הגוף שלך - לאיזה דלק בידיוק הוא זקוק וכמה. שלישית - רקמת השומן המצויה בגופך עלולה לגרום למעגל של דלקת, עודף אנסולין,וריבוי רעלים המפריעים לגוף לרדת במשקל בצורה בריאה ומאוזנת. במקרה כזה יש צורך ליצור איזון מטבולי על מנת לאפשר ירידה נכונה במשקל. רביעית - אולי צריך עוד זמן כדי לתת לכל התהליך הזה אפשרות להתבטא במציאות חייך. כך שאת רואה עוד הרבה חסר וקשה עד בלתי אפשרי לכוון בלי להכיר אותך באופן אישי . אני מקווה שבכל זאת יצאת נשכרת מתשובתי וזה יעזור לך להמשיך להתקדם במסע. מאחלת לך המון הצלחה והכי חשוב אל תוותרי - את יכולה להיות רזה גם מבפנים וגם מבחוץ. בברכה, בלה

תודה רבה בלה על התשובה המאירה והמפורטת. במשך הטיפול הפסיכולוגי למדתי מאוד לתקשר עם הגוף שלי. הבנתי שלפני זה האוכל היה גורם לי לקהות חושים. אף פעם לא הרגשתי באמת שובע, פשוט מפני שהתעלמתי ממנו במשך זמן רב ולכן התמקדתי בתחושות של הגוף. הייתי רוצה לחלוק עם קוראי הפורום שני תרגילים פשוטים מדי שסייעו לי בצורה נפלאה. הראשון - לשבת בשקט ופשוט לחוש את הגוף. להעביר תשומת לב לכל האיברים הפנימיים והחיצוניים בגוף, להתמקד בהם, ופשוט לחוש כיצד הם מרגישים.ללא שיפוט וללא מטרה מסוימת. אני לדוגמא שמתי לב די מהר שאינני מצליחה לחוש היטב את כל איזור אגן הירכיים שלי ביחס לאיזורים אחרים. במקרה, או שלא, רוב השומן בגופי אכן מתרכז שם. נתינת תשומת לב לגוף מאפשר לו לומר לנו דברים חשובים בהמשך, כמו אדם שמרגיש שאנו באמת מקשיבים לו, ןרק אז הוא נפתח בפנינו. התרגיל השני - בכל ארוחה שהתאפשרה החלטתי לציית לכלל אחד בלבד: אין ספירת קלוריות, מזונות טובים יותר או פחות, הגבלת כמויות או כל כלל אחר שגדלתי עליו. הדבר היחידי שכן הקפדתי עליו היה מודעות באכילה. מותר לי לאכל הכל. כמה שמתחשק לי, ללא רגשות אשם. עם זאת הרחתי את האוכל לפני שהכנסתי אותו לפה. חשבתי לרגע אם מתחשק לי לאכול אותו או לא, אם כן אז נתתי לטעם ומרקם לומר את דברם.הייתי פשוט מודעת, שלווה ומרוכזת במה שאכלתי. לא האמנתי עד כמה הגיע השינוי מהר. בהתחלה בחרתי באופן אוטומאטי במזונות שנחשבים טאבו בכל דיאטה, אבל מהר מאוד הם פינו את מקומם באופן טבעי למזונות אחרים. רק האכילה ללא רגשות אשם היא משהו שלא העלתי בדעתי לפני כן שאני מסוגלת לו...אך, וכמה זה נפלא!!! מקווה מאוד שמישהי תמצא אחד מהתרגילים מועיל לה ושיפתח בפניה דרך מדהימה של שינוי. שוב, המון תודה לך בלה על התשובה, אני משתוקקת להמשיך בתהליך ההתפתחות שלי. אני רואה בו אתגר נפלא. אני חושבת שאתחיל בעבודה על האמונות שלי כי ללא ספק שם יש לי עדיין נקודות חלשות יותר. בברכת חג שמח מיכל שיהיה לנו חג שמח