האם לזו כוונתכן..?
דיון מתוך פורום הרזיה ללא דיאטה
שלום לאה ובלה, בעקבות קריאה בפורום זה ועבודת מודעות עצמית שעשיתי, מצאתי שיש קשר בין אכילת היתר שלי לצרכים פיזיים ונפשיים אחרים שלי. למשל- אני אוכלת כשאני עייפה (פיזית) ולא יכולה לישון. אני אוכלת כשאני צמאה. אני אוכלת כשאני צריכה מנוחה.(פיזית או נפשית...) אני אוכלת כשמרגישה שנתתי לכולם המון ולא דאגתי גם לעצמי... לא עשיתי משהו שאני אוהבת היום, רק עבדתי ועבדתי וכו'... אני יכולה לקשר בין חלק מבעיות אלו לאיך שהרגילו אותי מהבית. תמיד כשהיינו עייפים אמא שלי "דחפה" לנו אוכל ןאמרה שחשוב לאכול כדי לקבל כוח ועוד...העניין הוא שזה לא משנה למה ומאיפה זה בא. מצאתי את הבעיה האמיתית שהיא- מילוי צרכים פיזיים שהם לא אוכל וצרכים נפשיים באכילה. לא חשוב למה הגעתי למצב הזה חשוב מה עושים עכשיו. אז אני שואלת: האם בנקודה זו, שיש לי מודעות ל-מהי הבעיה, פשוט לנתק בראש את הקשר בין הצורך לאוכל. ולנסות לאכול רק כשרעבה רעב פיזי ובמקביל למלא את הצורך האמיתי? (למשל לישון כשעייפה וכו'..) כלומר-ממה להתחיל? מלמלא את הצרכים האמיתיים שלי או מלנתק בינם לבין האוכל? אני קצת מבולבלת... תודה מראש!
חשבתי על זה עוד קצת..בעצם, מילוי הצרכים האמיתיים שלי (עייפות, או צמא או מגע, או צורך נפשי כלשהו וכו'...) זה כבר ניתוק הקשר בין הצרכים האלה לאכילה..לא? ברגע שאהיה קשובה לעצמי, לצרכים שלי, של הגוף והנפש ואמלא אותם אז כבר לא אפנה לאוכל. לאה אשמח לשמוע מה דעתך. תודה רבה מראש.
שלום לך פלונית זהו אחד מרגעי הנחת וההנאה, זהו אחד השיעורים הגדולים שלי כמלווה בתהליכי עומק כדוגמת תהליך ההרזיה ללא דיאטה. לא פעם כל מה שנדרש מהמלווה הוא לעורר חשיבה ולשבת בשקט. לא להפריע לאדם בזמן שהוא משוחח עם עצמו, לא להפריע בזמן שאדם נחשף לחוכמתו ורק לאפשר לו להגיע בכוחות עצמו לתשובות הנכונות. ואת, אכן הגעת להבנה בכוחות עצמך. יישר כח. רצוי שהמיקוד שלנו יהיה ב"מה שכן" ולא ב"מה שלא" כשאת עסוקה ב"לנתק", את מתמקדת בהמנעות (מה ל-א לחשוב, מה ל-א לעשות) ובדרך זו יוצרת ללא משים עימות פנימי מחליש. כשאת עסוקה בלזהות את צרכייך, את מתמקדת במה שימלא אותך, יספק אותך ויקדם אותך. יחד עם זאת, ברמת הישום, אין זה תמיד פשוט, בעיקר בשל 2 עובדות: 1. הדפוס הישן, ההרגל להתמקד ב"קושי" ב"בעיה". הדפוס הישן שעדיין חי, בועט ונושם. ובעצם מפריע קצת או הרבה בכך שהוא מסיט את תשומת ליבנו מהעיקר (הצורך האמיתי). 2. חוסר מיומנות בזיהוי הצרכים האמיתיים שלנו. לכן, עתה בדרכך החדשה, זכרי זאת וקחי בחשבון בתהליך שלך. בהצלחה רבה ובברכת שנת שגשוג והגשמה שלך בהנאה רבה לאה פינטו