איך עושים את זה??

דיון מתוך פורום  הרזיה ללא דיאטה

30/08/2009 | 01:13 | מאת: מיכל

קוראת כאן בפורום זמן מה. קראתי גם את המאמרים שלכן על הגישה. אז קודם כל תודה רבה שאתן כאן. ולסיפור שלי- האמת, תמיד ידעתי שאני אוכלת יותר ממה שאני באמת צריכה. יותר מהרעב הביולוגי שלי ושמתי לב שבתקופות "טובות" שעשיתי דברים שאני אוהבת והייתי מאושרת גם לא היה לי צורך לאכול מעבר לרעב האמיתי.. אם הבנתי נכון,מה שאתן עושות בטיפול שלכן זה בעצם לטפל בבעיה האמיתית, במה שמפריע לנו מבפנים וגורם לנו לפנות לאוכל?? זה חתיכת פרוייקט...לא? נשמע לי שאם אכנס פנימה...ואצליח לטפל בבעיה האמיתית יהיו שינויים גדולים בחיי. בחיי היומיום. בעבודה שלי בטיפול בילדי, בלעשות מה שאני ממש אוהבת... נשמע טוב אבל כ"כ קשה. לרב אני מזהה מתי אני רעבה באמת ומתי זה רעב רגשי ובכל זאת לא מצליחה "לשלוט" בעצמי ואוכלת גם כשזהו רעב רגשי. מה אני אמורה לעשות כשזה קורה?? להגיד לעצמי טוב, את לא באמת רעבה. רק קצת רוצה להרגיש טוב / לנוח וכו'. אז לא אוכל. מה לעשות פשוט ללכת לנוח או לעשות משהו כייפי והחשק יעבור? ועוד שאלה- בשיטה שלכן, יש צורך גם ללמוד לזהות רעב אמיתי או מדומה/רגשי נכון? אז יש בכל זאת איזו התעסקות עם הרעב-הגוף שלנו ולא רק עם העולם הפנימי הרגשי נכון?

30/08/2009 | 01:29 | מאת: מיכל

חשבתי על זה עוד קצת...(: בעצם, אם אפתור את מה שבאמת מפריע לי...נגיד שאגיע לנקודה הזו ואעשה שינוי בחיי. אהיה יותר מאושרת וכו' ובאמת ארזה...מי מבטיח לי שלא יגיע קושי אחר ושוב אחזור לאוכל כפיצוי? הרי החיים משתנים כל הזמן. אז מה אתן מציעות בעצם? לטפל בבעיה האמיתית ומה עוד? זה הרי לא מספיק. צריך ללמוד לא לפנות לאוכל כפיצוי בכלל. הרי בעיות תמיד יהיו לנו בחיים. ובטח יש הרבה אנשים רזים שאינם מאושרים ויש להם כל מיני קשיים וקונפליקטים. אז בעצם ההבדל הוא שהם לא פונים לאוכל כפיצוי. אז מה הם עושים? אשמח לקבל תשובה. תודה מראש

01/09/2009 | 11:58 | מאת: לאה פינטו

שלום מיכל יקרה "נגיד שאגיע לנקודה הזו ואעשה שינוי בחיי. אהיה יותר מאושרת וכו' ובאמת ארזה...מי מבטיח לי שלא יגיע קושי אחר ושוב אחזור לאוכל כפיצוי? הרי החיים משתנים כל הזמן" שינוי אין משמעותו פתרון נקודתי והתמודדות עם קושי ספציפי. כי אילולא כן, הדילמה שאת מעלה אכן רלוונטית. כשאני משתמשת במילה "שינוי" אני מתכוונת לשינוי של צורת הסתכלות, אופן התייחסות, צורת חשיבה ופרשנות. כשתשני את אופן התייחסותך לעולמך הרגשי, וכשתצרי הקשרים נוירו-אסוציאטיביים / קוגניטיביים חדשים ומקדמים לרגשותייך - רק אז תשני את צורת ההתנהגות שלך והתגובה האוטומטית הנוכחית (שהיא פניה לאוכל). ההבדל בין שמנים לרזים הוא ששמנים יצרו הקשר מאוד חזק בין מצבים ורגשות שונים לאכילה. זה מה שאנו מבקשים לנתק בזמן שאנו יוצרים הקשרים חדשים. כיוון שהמח שלנו הוא רקמה רכה ודינאמית, ביכולתנו לעבוד על הקשרים חדשים וליצור מסלולי חשיבה חדשים כל הזמן. זהו השינוי המדובר. שינוי ההתייחסות והגישה אינו מתעלם מהגישה לעצמנו והדימוי העצמי שלנו (שהוא בעצם האופן בו אנו תופשים את עצמנו). כשאת תופשת את עצמך כמי שזקוקה לפיצוי - מה זה בעצם אומר עלייך? מה את מאמינה שאת? מה את מאמינה על עצמך? גם זה רצוי מאוד שישתנה. כי אחרת תחליפי "פיצוי" אחד (אוכל למשל) באחר (קנינות-יתר, למשל), כיוון שעדיין תתפשי עצמך כ....הזקוקה לפיצוי. ויתכן שגם תחזרי לאוכל, כי הוא תמיד זמין ונגיש יותר. מיכל, מהמקום בו את נמצאת כרגע, אני לגמרי מבינה את האופן בו את רואה את הדברים. מטרת תהליך מעצים היא לאפשר לך להתרומם ולראות את הדברים מזוית חדשה, שונה, מרחיבה ומאפשרת. דברים שרואים מההר לא רואים מהעמק. מקווה שהצלחתי להאיר ולהבהיר, ולו במעט, את נושא השינוי בו עוסקת גישת ההרזיה ללא דיאטה ומאחלת לך יום משובח. שלך לאה פינטו

מנהל פורום הרזיה ללא דיאטה