"זריקת עידוד"

בנות יקרות, לאחר שהבהרתי את עמדתי בנושא "העושר" בפני ידידנו ה"חסוי", אני צריכה קצת עידוד... תמיכה...אני קצת ב"דאון" כמובן בגלל שהחום והלחות מזכירים לי כמה המשקל שלי "כבד" עלי, השבוע בוטלה לי הפגישה עם הפסיכולוגית והיום אני מבינה עד כמה חשובות השיחות האלה ועד כמה אני גאה בעצמי שעשיתי את הצעד הזה והתחלתי בטיפול. החולשה שלי היא ה"מתוקים" למיניהם ורגע לפני שאחסל את כל המלאי שיש לי בבית החלטתי לשתף אותכן ברגשות אלה ולתת לכן להיות ה"הפסיכולוגיות" שלי (בחינם - מר "חסוי"). אוהבת אותכן ותודה על ההקשבה.

ערב טוב חלי יש לך בהחלט סיבה טובה להיות גאה בעצמך. מילה שאני אוהבת לעשות בה שימוש היא "הוקרה". לדעת להוקיר את עצמך, משמעו להכיר בנכסים פנימיים יקרים שקיימים בך, ובאים לידי ביטוי בחייך, לפרקים או באופן רציף. להוקיר את האחרים, זה אותו דבר, לזהות את הנכסים היקרים האישיים שלהם. ונכסים אישיים הם דברים שאת עושה, דברים שיש לך, יכולות שלך. הישגים שלך בכל תחום, מקטן-פיצפון עד גדול הם תוצר של הנכסים האישיים הללו. נכסים הינם דברים שנותנים לנו כח, שמאפשרים לנו להגשים , ליצור, לקדם - בכל תחום. נכסים אישיים, אף אחד לא יכול לקחת ממך ואת יכולה להעביר אותם מתחום אחד לשני. הוקרה היא מיומנות שניתן לפתח. לצערנו, רובנו טיפחנו לאורך השנים, מיומנויות של ביקורת פנימה והחוצה, מיומנויות של מיקוד בחולשות ובמכשלות. מיקוד במה שחסר ובמה שאין. ממקום של שפע, למדי להיות נדיבה עם עצמך ולהוקיר ברוחב לב. מיקוד בהוקרה עצמית מכוון את ראייתך למרחב חדש של איפשור. זה קורה לאט, אך קורה. הנחישות להיות טובה לעצמך ולמצוא מדי יום על מה להוקיר את עצמך (גם אם תצטרכי לחפש, ביום מסוים, מתחת לאדמה), משתלמת, מנסיון. אז הרשי לי להתחיל ולהוקיר אותך על היותך אדם המגלה אחריות כלפי עצמו וסביבתו הקרובה, איכות זו פותחת בפנייך הזדמנויות חדשות ודרכים להטיב עם עצמך. הרשי לי להוקיר אותך על פתיחותך שמאפשרת לך לקבל תמיכה ולהנות מטוב ליבם של אנשים (ראיתי את התגובות של גולשים אלייך), מחוכמתם ונסיונם. הרשי לי להוקיר אותך על היכולת לבקש עזרה, היא מאפשרת לך לקבל. הרשי לי להוקיר אותך על ערנותך לבתך, היא מניעה אותך לעשיה. אז על מה תוקירי את עצמך, את? ולמה כל הפתיחה הזו? בראיה ובתחושה שלי, יותר משאת זקוקה לעידוד, את זקוקה להכרה בעוצמותייך. עידוד פנימי חזק פי אלף מעידוד חיצוני. את זקוקה לבהירות בנוגע ליכולותייך העצמאיות, ללא קשר לאופן בו תפעלי באופן נקודתי, כרגע. הייתי רוצה לשקף לך משהו: מציאות חיצונית - חום ולחות מובילה לתחושה גופנית: כבדות ואי נוחות (אצל כולם דרך אגב, אלא שבמקרה שלך, זה מוביל לחשיבה הבאה) פרשנות- "אני שמנה" או יש לי משקל "כבד" זוהי פרשנות שמזמינה עוד מחשבות למעגל. מהן? מהן המחשבות שיוצרות את הרגשות המדוברים מהם המחשבות שמניעות אותך, אולי לנחם, אולי להעניש, באמצעות מתוקים. מה שחשוב כרגע, אינו איך תגיבי, אם תאכלי או לא תאכלי אלא הפניית המיקוד שלך. כתבי את רגשותייך, שפכי אותם, עם כל הקוטריות, כל הקטנוניות. כל המחשבות, הקטנות והגדולות. התאמני על מיקוד חדש - ברגשות, לא כהרגלך בשנים, באוכל. ואח"כ.....הוקירי עצמך על היכולת הזו, על הדבר החדש שאת מכניסה לחייך. הוקירי בפה מלא, בלב שלם, מתוך כוונה אמיתית. זה יבטא את הקשר החדש שלך עם עצמך. בהצלחה חלי שלך לאה פינטו