שאלה לי..

היי בלה ולאה. אני באמת בחורה רזה,עם מחשבה של אישה רזה. אוכלת רק כשהגוף מאותת לי שהוא רעב.. אני קמה בשעות הצהריים-ישר לארוחת צהריים גדולה (כמות נכבדה של פחמימות לצד חלבונים) שמחזיקה אותי שביעה כ-9 שעות. לאחר ה-8,9,10 שעות הגוף מתחיל להיות רעב ואז אני מתחילה לאכול בבולמוס של רעב. בנוסף, בערב הבולומוס הוא של ממתקים,ולא של אוכל בריא. ואני גם לא מצליחה שנות את זה. הרעב שמגיע אחרי הארוחת צהריים המוקדמת הוא של דברים טעימים ולא דוקא של אול בריא. אשמח אם תעזרו לי. תודה, אפרת.

שלום אפרת את כותבת שאת אשה רזה מבפנים , אבל לפי התיאור שלך זה לא ממש נראה כך. אציין 2 נקודות בהם נראה שמה שמנהל אותך זה לא האכלן האנטואטבי אלא דווקא צדדים אחרים. ראשית ההתיחסות לרעב. כשאת לא אוכלת יותר מ8 שעות את מייצרת מצב בו הגוף שלך מגיע לדרגות רעב קיצוניות מה שגורם לו להגיב בבולמוסי אכילה. זה מאפיין קלאסי של אנשים שמנים- לא לאכל הרבה שעות, להגיע לרעב קיצוני ואז להתנפל ולאכל הרבה. אדם רזה מבפנים קשוב לרעב שלו ולא מאפשר לעצמו להגיע למצבי רעב קיצוניים. בקשר לערב - בולמוסי ממתקים ודברים טעמים- פה נשמע שמנהל אותך האכלן הרגשי ו/או האכלן החברתי (הם אגב יכולים לשתף פעולה) גם זה מאפיין מצב של חוסר איזון בנושא אכילה . כך שהמחשבה שלך שאת רזה מבפנים דורשת בדיקה מעמיקה. אני בהחלט מאמינה שיש לך הרבה מאפנים של אדם רזה ,אבל 2 הנקודות שציינתי דורשות התיחסות ואיזון פנימי כדי שלא תצמחנה למימדים רציניים ותפרענה לאכלנים הרזים שתוכך לנהל את הענינים. אגב הדרך המהירה ביותר להגדיל את החלקים האלו זה לעשות דיאטה. בברכה, בלה