הבולמיה הארורה שלי

שלום,אני בת 17 בקרוב שוקלת 61 וגובה 1.60 הייתי מודעת לפתרון ההקאות מכיתה ח'-גיל 14 והייתי מקיאה אך בתדירות נמוכה,כפעם-פעמיים בשבוע. שנה שעברה לאחר המון נסיונות כושלים של דיאטות החלטתי להקיא אחר כל ארוחה., זה עבד והורדתי 12 קילו בתוך חודש וחצי,ממשקל 68 ל56. היום אני עדיין מקיאה כ6 פעמים ביום,אבל התקפי הבולמוסים שלי נהייו הרבה יותר חמורים ואגרסיבים.כפי שראיתם העליתי 5 קילו בחצי שנה כך שההקאותלא מכסות באופןמקיךף את הבולמוסים. פוחדת לעלות שוב ומעוניית לרדת למשקל של 54 קילו(כי אני נמוכה ועדיין איני נראית טוב או חשה טוב עם עצמי).. אינני יודעת מה לעשות ,ואבקש עצה,שלא כוללת את פנייתילהורים או מוסד או עזרה כלשהי..הייתי מפסיקה עםם ההקאות(אני בחורה חזקה) אם הייתי יודעת שיש לי תקווה להרזותאךבגלל שאני באמת ובתמים מרגישה אומללה עקב מה שחיי צופנים להפ אני מוצאת באוכל הרב נחמה..לא יודעת כיצד להפסיק בולמיה ולא להשמין..מה גם שאני רוצה לאבד קילוגרמים..

שלום רב לך. איזו עצה נראה לך שאני יכולה לתת לך מלבד הפנייה מידית לטיפול??? מה לדעתך אפשר לעשות במקרה כזה חוץ מהמובן מאליו? אשמח אם תבהירי על איזו עצה חשבת? בלה

ובכן, אני נואשת ולכן פניתי לעצה, אולי איזושהיא דרך מחשבה , תוכנית אחרת... תודה בכל מקרה.

היי עדן אני חדש בפורום. קראתי את תשובתה של בלה ובנוסף להיותה לאקונית ובלתי תומכת בעליל, עולה ממנה גם ריח משולב לא נעים של כסת"ח (כיסוי תחת, בעברית) בשילוב עם "אוכל להמליץ בפניך על שיטת טיפול מדהימה ומטפלת מעולה המתמחה בתחום..." שאני מאמין שהמטפלת המדהימה היא בלה בעצמה או חברתה. איני יודע אם את יודעת, אבל הקאה מעלה מהקיבה את מיצי העיכול, שהם שילוב של כמה חומצות די חזקות (שהקיבה מוגנת מהן) אבל הושט, הגרון, הפה, השיניים והחניכיים, לא. החומצות האלה גורמות לנזקים קשים לאיברים הנ"ל, ובתקופה ארוכה של הקאות, גם לנזקים בלתי הפיכים. דבר נוסף שגורמות ההקאות הוא שיבוש מאזן אלקטרוליטי בגוף שמשבש את הרמה החשמלית של מערכת העצבים, מה שעלול לגרום לחוסר איזון כימי/חשמלי במוח ולמחלות עצבים/מוח נוראיות כגון פרקינסון, שיטיון, שסעת (סכיזופרניה). וכו'. ברמה הגופנית/פיזית (כאילו שאפשר להבדיל) יש שיבוש במאזן המלחים בתאים ולהפרעה לכל תהליך חילוף החומרים בתאים. ברמת הרעב זה כמובן יכול גם להביא לבולמוסי אכילה מטורפים בגלל שיבוש אלקטרוליטי ועיצבי במוח. אני כותב לך את כל זה למרות שאני בטוח שאת יודעת את זה בעצמך כי בודאי טרחת לקרוא ולחקור את כל התופעות הקשורות להקאה.את נשמעת אינטליגנטית למדי. אני כותב את זה כדי שתראי את זה ככה כתוב. בהתייחסות אישית אליך. אני כותב את זה גם מכיוון שהייתי שם בעצמי. ניצלתי מזה ברגע שהבנתי שאני בדיכאון וסובל מחרדות והתחלתי טיפול ממושך בכדור נוגד דיכאון (רופא המשפחה אמון על מתן כדורים כאלה והיום זה מקובל ולגיטימי גם חברתית) במקרה שלי זה היה פרוזאק אבל כאמור, הרופא שלך יכול לייעץ לך טוב יותר. ברגע שהתחלתי את הטיפול בתרופה נוגדת דיכאון, הצורך שלי בהקאות/משלשלים פשוט חלף. ממצב של בולמוס רעב פעמיים ביום, עברתי לפעם בשבוע ולאחר כמה שבועות, לפעם בחודש. היום, שנים לאחר שהתחלתי את הטיפול, איני יודע מה זה בולמוס. יותר מחמש שנים לא הייתי זקוק להקאה או למשלשלים. במקביל, הייתי מציע לך לנסות לטפל בהשמנה/אכילת יתר ולבדוק כל מיני דרכים שאינם כרוכים בדיאטה מאחר ודיאטה + שקילה יומית הן מתכון ברור למשברים, נפילות ובולמוסים. יש היום טיפולים תרופתיים דרך רופא המשפחה, כמו קסניקל ורדוקטיל, יש את הפורום הזה שמציע שינוי בדרך המחשבה. יש. בכללי, את תרשי לעצמך לעלות במשקל מעט, מכיוון שזה מה שיקרה בשלב הראשון עד שהגוף יתרגל למציאות חדשה של מצב ללא הקאות, המאזן האלקטרוליטי יתאזן הכדור נגד דיכאון יעשה את שלו והמצב בכללותו ירגע. אם תמצאי דרך מהירה ולא מזיקה לרדת במשקל, בלי נזק, ספרי לי בהצלחה.