כמה שאלות בדרך...

התחלתי. אני קוראת בעיון את הפורום ולא מספיק לי....אני המון שואלת את עצמי "מה באמת בא לי?" גם מבחינת סוג האוכל וגם מבחינת סוג הצורך. אני רוצה לשתף ולשאול בעניין אישי. הרבה פעמים התשובה שלי היא שמתעורר אצלי הצורך במגע, אם זה חיבוק ותמיכה פיזית או מגע מיני ומכיוון שאני גרה לבד אין לי את זה בחיים. מה אני עושה כאשר מתעורר צורך כזה ואני פונה לאוכל כדי לספק אותו? מעבר לכך רציתי לשאול לגבי טכניקה שתעזור לי לווסת את היכולת להבחין בשובע בזמן האכילה. כמו רבים כאן, אני מוצאת את עצמי אוכלת עד "לפיצוץ" וקשה לי לשים את האצבע על הרגע בו שבעתי. האם קיימת לכך טכניקה שעוזרת להתחבר לרגש (כמו למשל לאכול לאט יותר)? או שזה עניין אינדבידואלי ותלוי ביכולת ההתחברות הפנימית שלי לעצמי? בתודה רבה.

בצמיחה יקרה. את שואלת שאלות טובות מה שמראה שאת בדרך הנכונה כפי שכתבתי לך. השאלה מה אני עושה כשברור לי הצורך אך אין לי אפשרות למלא אותו היא שאלה מאד משמעותית עליה יש לדון בטיפול. דברי עם המטפל/ת שלך על הנושא החשוב הזה. זה לא טכניקה זה אומנות ורק את יכולה לצייר לעצמך את התמונה הכי מתאימה עבורך. אז תפני את השאלה אל עצמך - כשאת נימצאת עם הצורך במגע ,בחיבוק ,באהבה, איך את נותנת אותם לעצמך בלי לברוח לאוכל או לשום דבר אחר? יש אין סוף תשובות וכולן מתאימות אך ורק לך ורק את יכולה לתת אותן. בקשר לזיהוי השובע - פה חשוב ללמד אותך חיבור אל הגוף ואל התחשות הגופניות, זיהוי התחושות האלו ופירוש נכון שלהן, השארות עם התחושות שעולות בלי לברוח או להיבהל, ושיחה עם הדמות הפנימית הדורשת עוד ועוד אוכל כאשר הגוף כבר מזמן לא זקוק למזון- גם זו אומנות ולא טכניקה וגם את זה יש צורך ללמוד באופן אישי , אז שוב פני למטפל שלך ותעבדו על זה ביחד. המון הצלחה, בלה

פני למשרד שידוכים.. שיהיה במזל.

הצרכים שלנו וחוסר סיפוקם או סיפוקם הם חלק ממה שמביא אותנו לאכול. בפורום הזה זה בדיוק המקום לדון במה קורה שיש לנו צרכים שקשה לנו למלא אותם ולכן אוכל הוא הפתרון האוטומטי עבורם. אני לא מבקשת מהפורום פתרון למילוי הצרכים הפיזיים שלי (שהרי זה לא אפשרי) אלא דיון ביכולת להתמודד עם ההענות אליהם. וכן אחד מהצרכים האלה הם גם קשר, חום ואהבה וגם סיפוק מיני. זה נראה לי בהחלט נורמאלי לאדם מבוגר לא?