חוסר איזון!

שלום לכן! ראשית ,כל הכבוד על הפורום הנפלא! יש לי בעיה והאמת שאני לא ממש יודעת מהי! אני מגיל קטן סובלת מעודף משקל (גנטי) לקראת הצבא התאזנתי מעט וירדתי יש לציין שכל תקופת התיכון התאמנתי 4 פעמים בשבוע אכלתי מאוד יפה ועדיין הרגשתי שהגוף שלי פשוט התרגל לזה. אני לא שומרת על דיאטה אלא פשוט שומרת על אורך חיים בריא ומשתדלת גם לעשות ספורט אני לא עוברת את ה1200 קלוריות ליום וכך כבר כמה שנים. פשוט הבנתי שדיאטה היא לא הפתרון אלא פשוט אורך חיים בריא! לאחר השירות הייתה תקופה ארוכה שלמדתי למבחן לא התאמנתי כלל וגם ישבתי המון ובמקביל נטלתי גלולות למניעת הריון ופשוט ירדתי במשקל. חשתי מתוסכלת נורא שהגלולות הם הטריגר היחיד שגרם לי לרדת במשקל לאחר זמן מה כנראה הגוף שלי התרגל או התאזן ועליתי שוב מס' קילוגרמים. לא משנה כמה אני שומרת או עושה ספורט זה לא מזיז לי יותר, זה נשמע מגוחך אבל ככה אני מרגישה! אני לא יודעת לאיזה גבול לדחוף את הגוף שלי יותר! כל הבדיקות שעשיתי יצאו תקינות וכמו כן גם המערכת עיכול שלי מתפקדת מעולה (3-4 יציאות ביום) גם הנושא הזה נבדק וזה גם תקין! יש לציין שאני נתונה להרבה לחצים ייתכן שזאת הבעיה? סלחו לי אבל ואני ממש לא שוקלת לפנות לדיאטנית ,הביקור הראשון והאחרון שלי אצל דיאטנית היה טראומתי, היא פשוט הייתה קרה ואכזרית! תודה על כל תגובה

בוקר טוב ליהי הפרמטרים להם את מייחסת את ההשמנה שלך מלכתחילה, הם מקור הבעיה. גנטיקה? מה זה אומר? ואם זו גנטיקה, איך קרה שהצלחת לשנות אותה לפרקי זמן כאלה ואחרים. ואם זו גנטיקה, והכל קבוע מראש, למה להתאמץ, בכלל? ליהי, האמונה כי גנטית נועדת להשמנה, מה היא משרתת אצלך, מלבד קיבוע הבעיה? כיצד אמונה כזו משרתת אותך, בדיוק? לצורך ההבהרה, אציין כי השמנה היא תוצר של יכולת תאי השומן להתמלא ולהתרחב (תאי שומן קיימים ולא יצירת תאי שומן חדשים). היכולת הזו קיימת אצל כולנו, רזים ושמנים כאחד. ליכולת הזו יש תפקיד השרדותי. היא מאפשרת לגוף לטפל בעודפים של אנרגיה וגם לאגור בעיתות מצוקה. אין לזה שום קשר לגנטיקה כזו או אחרת, זוהי פיזיולוגיה טבעית של הגוף האנושי. ועדיין, יש מי שיממשו את הפוטנציאל (שמנים) ויש מי שלא (רזים) - מה ההבדלים האמיתיים בינהם, אם אין זו הגנטיקה? הרגלים - החל מהרגלי חשיבה ותפישה (את עצמם, את גופם, את המזון) וכלה בהרגלי התמודדות (עם עולמם הרגשי והאופן בו הם מגיבים לחויות שונות בחיים) והתנהגות (שנוגעת לתפקיד המזון בחייהם). בהכרח, קיים קשר בין הרגלי החשיבה והתפישה לבין המציאות השמנה / הרזה, והקשר הזה עובר דרך העשיה, הבחירות וההתנהגות. ולכן, לגישתי, זהו מקור הבעיה וזה האתגר הגדול שבתהליך הרזיה משמעותי להשגת תוצרים ראויים ויציבים. כל מה שציינת כ"לא דיאטה" ותארת כאורח חיים בריא, אינו אחר מאשר דיאטה בעיניי. ומכאן תגובת הבלימה של גופך. לעניות דעתי, הגישה של "לדחוף את הגוף לגבול" היא הגישה שבעוכרייך. גישת ההרזיה ללא דיאטה, מחבקת את הגוף ורואה בו הפרטנר האולטימטיבי להשגת המטרה. לא אויב בלתי מרוסן אלא שותף בעל מטרה משותפת. לכן, בתהליך הרזיה ללא דיאטה, אנו לומדים לעבוד עם הגוף בהרמוניה. לא כנגד אלא בעד, יחדיו. את מוזמנת לקרוא את המאמרים בדף הפורום. לחצים בהחלט יכולים להוות גורמים רגשיים, להם את מגיבה באכילה מוגברת ומכאן תרומתם להשמנה. כפי שכתבתי, ההבדל בין רזים ושמנים הוא בתפישה ובתגובה לחוויות חיים שונות. כיוון שההשמנה תמיד מתפתחת על רקע רגשי, איננו יכולים להתמקד בפן הפיזי ולהתעלם מהפן שיצר את ההשמנה מלכתחילה. מקווה שהבהרתי, ואת מרגישה שנענית. ממליצה לך בחום, להכנס לתהליך של למידת הכוחות המניעים אותך (הגישה) והבנת האלטרנטיבות, לשם יצירת שינוי משמעותי בפן זה ואחרים בחייך. יום נפלא שלך לאה פינטו