בערך נגמלתי..

שלום, אני בת 30 גובה 180 משקל 60.5 וזה לאחר שנגמלתי מדיאטה של 3 שנים שבה הייתי סופרת קלוריות "סדרתית". במשך 3 שנים הייתי במשקל של 56 קילו ( תת משקל לגובהי ). לפני כ 5 חודשים בערך החלטתי שזהו אני לא רוצה להיות בדיאטה כל חיי, נמאס לי מלחשוב כל היום על אוכל אפילו בזמן שהייתי אוכלת.. לחשב כל דבר מה הערך הקלורי שלו וכשהיו לי בולמוסים כבדים עקב המחסור הנפשי שהיה לי הייתי אח"כ כועסת על עצמי והייתי פותחת בדיאטת "רצח" ליום יומיים.אז העלתי במשקל במהירות רבה ופתאום לא ידעתי גבולות, מקיצוניות לקיצוניות.. לפני כחודשיים נרשמתי למכון כושר ואני מצליחה לשמור על משקל תקין ואוכלת הכול ( אוכל בריא ) ולא מתנזרת כבר ממתוקים. לפעמים בערך אחת לשבוע עדיין יש לי בולמוסים ואני לא מבינה למה.. הרי אני כבר לא בדיאטה ומרשה לעצמי המון דברים שלא הרשתי בעבר אז למה? אולי בראש אני עדיין בדיטה? אולי לא נגמלתי לחלוטין? איך חיים אורך חיים בריא מבלי כל הזמן לדאוג אם עליתי במשקל? יש לי ראייה קצת מעוותת כולם אומרים לי שאני רזה ושיש לי גוף יפה, אבל כשאני מסתכלת במראה אני עדיין נראית לי קצת אובר ווייט..

שלום, אני בת 30 גובה 180 משקל 60.5 וזה לאחר שנגמלתי מדיאטה של 3 שנים שבה הייתי סופרת קלוריות "סדרתית". במשך 3 שנים הייתי במשקל של 56 קילו ( תת משקל לגובהי ). לפני כ 5 חודשים בערך החלטתי שזהו אני לא רוצה להיות בדיאטה כל חיי, נמאס לי מלחשוב כל היום על אוכל אפילו בזמן שהייתי אוכלת.. לחשב כל דבר מה הערך הקלורי שלו וכשהיו לי בולמוסים כבדים עקב המחסור הנפשי שהיה לי הייתי אח"כ כועסת על עצמי והייתי פותחת בדיאטת "רצח" ליום יומיים.אז העלתי במשקל במהירות רבה ופתאום לא ידעתי גבולות, מקיצוניות לקיצוניות.. לפני כחודשיים נרשמתי למכון כושר ואני מצליחה לשמור על משקל תקין ואוכלת הכול ( אוכל בריא ) ולא מתנזרת כבר ממתוקים. לפעמים בערך אחת לשבוע עדיין יש לי בולמוסים ואני לא מבינה למה.. הרי אני כבר לא בדיאטה ומרשה לעצמי המון דברים שלא הרשתי בעבר אז למה? אולי בראש אני עדיין בדיטה? אולי לא נגמלתי לחלוטין? איך חיים אורך חיים בריא מבלי כל הזמן לדאוג אם עליתי במשקל? יש לי ראייה קצת מעוותת כולם אומרים לי שאני רזה ושיש לי גוף יפה, אבל כשאני מסתכלת במראה אני עדיין נראית לי קצת אובר ווייט..

שלום רב לך נראה שעשית עבודה נפלאה לבד - הבנת את הנזקים שבהתנהלות שלך,לקחת על זה אחריות והתחלת ביצרית שינוי. אבל גם התלמיד המוכשר ביותר צריך בסופו של דבר מורה שיכוון אותו במקומות בהם הוא לא יודע שהוא לא יודע וזו הסיבה שכולנו גם המוכשרים ביותר זקוקים להכוונה חיצונית על מנת לקבל משהו שהוא טוב ושלם. נראה לי שבגלל שעשית את העבודה לבד חסר לך לא מעט ידע ולא מעט שלבים אשר תוקעים אותך ולא מאפשרים לך להגיע לאיזון המלא והשלווה מול אוכל ומשקל כפי שאת כמהה אליה. משקלך אכן נמוך לגובהך וזה שאת לא מרוצה ומתעסקת עם הנושא מראש שיש עדיין דברים לא פתורים . אז אני מציע לך לא להרים ידיים ולהמשיך בדרך על מנת להשלים את המסע לבד או עם הדרכה. בברכה בלה