חוששת מבחירות תזונתיות גרועות

שלום לכולם! מזה ימים אני הולכת לפי הגישה ומרגישה נפלא. אין תפריט, אין קבעון, אין התקפי זלילה...האכילה ספונטאנית ומהנה. אני אוכלת עד מתי שאיני רעבה יותר ומרגישה טוב. מטריד אותי לפעמים שהבחירות שלי אולי לא טובות מבחינה תזונתית. הורגלתי כל כך לתפריטים שאני לא סומכת על עצמי שמה שאבחר לאכול זה הכי נכון בשבילי. לדוגמא היום, ב-9.00 בבוקר בהיותי עדיין במיטה הרגשתי מעט רעב וכמיהה למתוק. מרחתי ממרח שוקולד על 2 פרוסות ואכלתי בהנאה. בצהריים אכלתי שניצל עוף ואורז וכשעה וחצי אח"כ נס קפה עם חטיף שוקולד (ופל). לעיתים אחרי ארוחת צהריים אני משתוקקת למשהו מתוק, אין לי מושג מאיפה זה מגיע. מובן שכעת אני לא מגיעה למצב שבו אני יכולה 'לחסל' כמות גדולה של שוקולד ואני נהנית מחטיף אחד ובאה על סיפוקי. כשאני בדיאטה אני מסוגלת לאכול כל היום שוקולד או כל דבר "אסור" אחר ללא הגבלה...כך בעצם גיליתי שאני משמינה בין דיאטה אחת למשניה. הפרק זמן שבין לבין הוא בעצם מעין "חופש" ובו אני אוכלת בחוסר שפיות...על מנת שזה יפסק עלי להפסיק עם הדיאטה.. או לפעמים יש את התחושה שהייתי מכניסה משהו לפה אבל אני עוד לא רעבה כל כך...אז מה עושים עם זה? לזכותי יאמר שאני מזהה טוב יותר את איתותי גופי אך לא תמיד אוכלת מתוך רעב פיזי נטו. לפעמים זה מפינוק, לפעמים משעמום ולפעמים סתם מצורך להתחמם כי הימים הפכו כבר קרים. עוד יאמר לזכותי, איני מגנה את עצמי על כך וסומכת על גופי שיעשה את החשבונות בשבילי. הייתי רוצה להיות יותר בטוחה שהבחירות שלי הן בחירות טובות מבחינה תזונתית, שאינן מזיקות לי. לפעמים בסופו של יום נדמה לי שאכלתי יותר מדי מתוק-אחרי כל כך הרבה דיאטות לשוקולד ולמתוקים שאסורים בדיאטה, יש המון כוח. אם מתחשק לי-אני אוכלת אבל מרגישה שאני זקוקה ל"אישור" מיוחד לעשות זאת. אני לא רוצה לחזור לדיאטה וגם הבנתי שדיאטה היא לא פתרון בשבילי, אך אני עדיין רוצה לאכול בריא ולהעניק לגופי את כל הדרוש לו. כידוע, לשוקולד אין כל כך סגולות בריאותיות ובסוף היום אחרי שאכלתי סנדוויץ' עם ממרח ואיזה חטיף אני תוהה, אולי זה לא בריא? מה אתם אומרים?

לא חשבתי כמה זמן בעצם מוקדש לדיאטה: לתכנונים מה לאכול ומה לבשל, לספור קלוריות, מה לקנות, לסכם קלוריות בסופו של יום...כל כך הרבה טרחה בשביל דיאטות שהביאו אותי מעודף של 15 ק"ג לעודף כפול. רק ההתעסקות בזה, מבלי לעשות דיאטה, לוקחת הרבה כוחות נפשיים ופיזיים ויוצרת המון מתח בחיים. מרגע שהנחתי לזה אני הרבה יותר רגועה, מוצאת זמן לחיות את חיי ובטוחה שגם הגוף יראה אותותיו בקרוב. יום טוב לכם.

עינת. ראשית תודה מקרב לב על שאת משתפת אותנו בתהליך שאת עוברת ובתוצאות החיוביות שאת חווה, זה ניפלא ומהווה השראה לכולם. יש עדיין אי דיוקים רבים בהבנה שלך ,זה טבעי כי את בתהליך למידה ,ולומדים בדכ מטעויות. אחת הטעוית שאני שומעת זה קטלוג המזון לבריא וללא בריא, קיטלוג כזה הוא בעוכריך. זה משקף את מערכת האמונות שלך לגבי מזון דבר שהופך את המזון למשהו מורכב שצריך להשקיע יותר מידי אנרגיה בבחירה שלו. בתהליך של הרזיה ללא דיאטה לומדים להקשיב לגוף ולסמוך עליו. גופך יודע היטב מה בריא לו ומה לא אם תקשיבי לו הוא יאותת לך בידיוק למה הוא זקוק. בקשר למתוק , ראשית תני לעצמך קצת זמן הרי כל כך הרבה שנים נלחמת עם מתוק והיית אתו במערכת יחסים בעיתית (או כלום או הכל) תני לעצמך את הזמן להגיע לאיזון סביב הכמות המדויקת של מתוק שמתאימה לך. שינית תתחילי ללמוד מה קורה לך סביב הזמן בו יש לך צורך במתוק- שימי לב לשיח הפנימי שמתנהל בראש שלך ונסי לראות האם יש בבסיסו צורך שלא קשור באכילה. עינת, תהליך של הרזיה ללא דיאטה הוא מסע וכמו בכל מסע יש בו עצירות, הליכה לאיבוד ופיקפוקים בעצם התועלת שבו,אז תיהיי סבלנית וסובלנית עם עצמך זה חיוני. בברכת חג אורים שמח בלה