בעיית השוקולד

בלה/לאה, כתבתי פה לפני מספר ימים שאני פועלת לפי השיטה...אך אני מכורה לשוקולד... בימים האחרונים שמתי לב שכשאכלתי שוקולד שמתי לב לזה רק אחרי 4 קוביות ולא נתתי לגל המתוק להמשיך... השאלה היא האם תשומת הלב והיכולת להפסיק יקרו עם הזמן יותר מהר והצורך לשוקולד יתמתן?? האם כשאני עוצרת אני משדרת למוח שלי אסור?ואח"כ זה יעלה לי ביוקר? כיוון שהפסקתי כן מתוך מודעות... אשמח אם תענו לי-תודה רבה!!

שלום רב ל Y (מה נסגר אתכם אנשים?תשמתמשו בשמות בדויים כדי שארגיש שאני מדברת עם אנשים ולא עם אותיות). את כתבת שאת מכורה לשוקולד. זו אמירה מאד מסוכנת . ברגע שאת מחליטה בנחרצות כל כך שזו הבעיה שלך את בעצם סוגרת בפניך כל אפשרות אחרת. המח שלנו פועל על ידי בחירה הוא מתלבט בין כמה אפשרויות וכולן רלוונטיות לגביו אבל ברגע שהוא מחליט הוא מוחק את השאר ומתמקד רק באפשרות שנבחרה. אם לדוגמא את מתלבטת לאן לצאת לבית קפה או למסעדה ברגע התלבטות את שוקלת גם וגם אבל ברגע שהחלטת מסעדה הבית קפה כבר לא רלוונטי והסיכוי שתגיעי בסוף לבית קפה הוא אפסי. כשאת מכריזה בבטחון כזה גדול שאת מכורה לשוקולד ,המח שלך פועל על פי הנחת היסוד הזו. אין לך פה שום פיקפוקים , ואם את מכורה לשוקולד המח שלך בוחר את המפה של מכורים לשוקולד שהיא שונה מאד ממפה של לא מכורים. אז בואי נראה מה יקרה כשתיפגשי עם השוקולד לעומת מה יקרה כשאדם לא א מכור לשוקלד יפגש. כשאדם לא מכור נפגש עם שוקלוד בשבילו שוקולד זה משהו טעים ומתוק שאוכלים לפעמים , אין לו שום כח מאגי, אין לו שום משמעות ,שוקולד זה שוקולד בידיוק כמו לחם גבינה או עגבניה . לכן, התגובה שלו למפגש עם שוקולד תיהיה עינינית , רגועה ומאוזנת - או שהוא יקח קוביה יהנה וימשיך הלאה, או שהוא פשוט לא יתיחס לשוקולד. לעומת זאת,כשאדם שבטוח שהוא מכור לשוקולד נפגש עם השוקולד פירוש המציאות שלו הוא שונה מאד. בשבילו שוקולד זה משהו בעל כח שהוא לא יכול להתמודד אתו , הוא חסר אונים מולו ואז עליו או לברוח משוקולד או פשוט לאכל בלי סוף .את שמה לב איזה הבדל בתגובה רק מעצם ההגדרה. Y היקרה, אני ממליצה בחום רב להפסיק לשים על עצמך תוויות, לוותר על הגדרה של מכורה לשוקולד ופשוט לאמץ אמונה אחרת, כשתעשי את זה תראי איזה הבדל יהיה בתגובות שלך מול השוקולד. מקווה שעזרתי, שיהיה לך יום נפלא היום. בלה

בלה, תודה רבה על ההסבר המפורט,והאמת היא שזאת האמת לאמיתה ואני ממש מרגישה זאת על עצמי כל פעם שאני עומדת מול שוקולד. אך כיצד אני יכולה להוריד ממני את התווית ? פשוט לא לעשות עניין משוקולד?? להתייחס אליו כאל עוד סוג מזון? הרי הוא מתוייג כל כך חזק במוחי בתור אוייב... איך אני הופכת אותו למשהו חיובי?