איך הזמן שלי נוסע...

אם יש משהו שהוא ממש מדהים בתחושה הזו של איבוד משקל מהגוף ובפרט בשיטה כל כך תומכת, מכילה ומחבקת כמו "הרזיה ללא דיאטה", זה ההרגשה (שלי לפחות ) שכל ק"ג שנושר לוקח איתו נתח מכובד מהגיל שלי. נניח שכל ק"ג שנעלם מעלים אתו שנה אחת לכיוון אחורה, אז אני יכולה להגיד לעצמי שאם אני בת 45, לאחר שאיבדתי 7 ק"ג אני מרגישה בת 38. קולטים..?? איזה גדול !!! נאמר לי כאן בפורום וגם בטיפול אצל בלה אגמון (המדהימה..מדהימה..מדהימה..) כי שיטת "הרזיה ללא דיאטה" היא האמצעי להגעה למטרה שהיא לא הרזיה אלא משהו הרבה יותר גדול. אז עוד לא הבנתי עד כמה גדול. האמת, הייתי נותנת את הכל בשביל לעבור במנהרת הזמן לתקופות מן העבר, ילדות,נערות,העץ מתחת לחלון חדרי בבית הורי הישן, הצבעים והציורים מביה"ס,החלומות, התמימות, הג'ינס הישן, צבא, טקס השבעה, אהבה ראשונה, סיגריה ראשונה (ואחרונה) מה עוד... ? ואני חשבתי שהמטרה שלי להוריד ק"ג מיותרים, אבל הדרך הובילה אותי ליעד קסום ,מרגש ומפתיע לגמרי, אני בכביש סלול לתפארת המוביל אותי אל נעוריי , אל אופטימיות חסרת תקנה, אל אושר בלתי מוסבר. בסה"כ רציתי להגיע הביתה בשלום... בלה, צדקת כשאמרת שהעבודה הקשה לפרנסתו של אדם אינה בשביל היתרה בבנק אלא בשביל תחושת הביטחון והשלווה שתתאפשר לו מכך. ואהוד מנור כתב: איזה עולם מוזר איך הזמן שלי נוסע ואני היטב יודע איש עוד לא חזר אל קו ההתחלה זוהי רק משאלה. ואני אומרת - אפשר להגשים אותה !! שנה טובה ומבורכת לכולם.

מ. המקסימה תודה על הפירגון ועל השיתופים המדהימים שלך. שתהיה לך שנה מופלאה. בלה