עייפות כמניע לאכילה

מהנסיון שלי להקשיב לגוף נראה לי שחלק גדול מהפעמים שאני רוצה לאכול ואינני רעב, אני פשוט מאוד עייף. האם לשיטתכן כל רצון לאכילה שאינו נובע מרעב חייב לשקף דבר בתחום הרגש?

שלום רב לך. בני אדם הם יצורים של צרכים - יש לנו צרכים ביולגיים - אכל, שתייה,מנוחה, פסיכולגיים - חברה, אהבה, רוחניים - הגשמה עצמית חיבור למשהו שהוא מעבר לחיי היום יום ועוד רבים אחרים. בכל רגע נתון הרבה מהצרכים שלנו מבקשים תשומת לב ורוצים שנמלא אותם. אחת הבעיות היא שאנחנו מתבלבלים בין הצרכים השונים ומנסים לתת מענה לצורך אחד עלי ידי תשובה לצורך אחר. אם יש לי צורך פסיכולגי הרוצה מענה, ואני בטעות אפרש אותו כצורך ביולוגי של רעב ואנסה לטפל בו על ידי אכל יוצא שלא הייתי מדוייקת עם עצמי ועם הגוף שלי דבר הגורם לחוסר איזון ואכילה מיותרת. אחד הדברים הראשונים שאנחנו מלמדים בטיפול זה לדעת לזהות את הצרכים , להפריד בינהם , למיין אותם, ולתת להם את המענה המתאים והמדויק ביותר האפשרי. ולשאלתך, כשיש לך מחשבה האומרת אני רוצה לאכל נסה לבדוק אותה קצת יותר לעומק על מנת לדייק עם עצמך ולראות איזה צורך התעורר כרגע ומה הדבר הכי מדויק שימלא אותו. אקח לדוגמא את העייפות עליה דיברת. יש כמה סוגי עייפות - עייפות הנובעת ממחסור בשעות שינה, עייפות הנובעת משיעמום , עייפות הנובעת מעבודה קשה, עייפות הנובעת משחיקה נפשית,עייפות הנובעת ממחסור ברכיבי תזונה חיוניים, עייפות הנובעת מאכילה של מזון הגורם לגירוי של הגוף. כל אחת שונה מהשניה ודורשת מענה אחר לחלוטין. כשתכיר היטב את הגוף שלך, תוכל להקשיב לו בצורה מדויקת מאד ולתת את המענה המדויק והטוב ביותר לאותו רגע.יכולת זו תאפשר לך להיות מאד מדויק עם עצמך ולא לאכל אכילה מיותרת. בברכה בלה