מצבי רוח

אני מודעת יותר ויותר עד כמה האוכל משפיע על המצב רוח שלי וההתנהלות הפיזית. אם אני אוכלת הרבה, אני מרגישה מפוצצת (מן הסתם) וחשה שקצב פעימות הלב שלי ממש מורגש . (זה מאד מפחיד אותי), מצד שני אני רואה שהאכילה שלי ברובה רגשית, וזה מעצבן אותי. בזמן אחרון גם שום דבר לא ולך לי, לא בעבודה, לא בחיים הפרטיים, השיער שלי נושר ללא הרף, אני עצבנית על כל העולם, לא נעימה, והכל- פשוט הכל בגלל התזונה שלי- מה שאני אוכלת, איך שאני אוכלת.אני עייפה, חסרת אנרגיות. מכירה את כל הדיאטות, תפריטים, קלוריות, ויטמינים, סוגי התעמלות- כמה למה ועדיים מרגישה שאני לא זזה!. לא זזה לשום מקום בשום תחום בחיים. אני נואשת.

עדה המקסימה. הלכת לאיבוד ביער. למה שלא תפני למדריך שיעזור לך לצאת כפי שעזר להרבה אחרים? המצב אותו את מתארת מצריך טיפול לא בתזונה אלא במקומות אחרים לגמרה. נשמע שאיכות החיים שלך נפגעה לגמרה וזה לא טוב!! אין הזדמנות שנייה לחיות את החיים האלו. למה לחיות אותם ביאוש כזה כשאפשר אחרת. בברכה בלה

אני אמנם רחוקה מהליות מקצועית, אך ישבידי את האפשרות לראות מה את עושה... איך שאני רואה את זה את מכניסה את עצמך לכלא. את שמה לעצמך גבולות חולניים של ידע, כמה ולמה ומתי. לא פלא שהגוף שלך והנפש שלך מורדים. את נוטלת מעצמך את המתת הכי גדול שהיקום והחיים נותנים לך- את החופש. יש לך אפשרות בחירה למה את עושה עם החיים שלך ולמרות שיש דברים חיצוניים שאין לך ממש בחירה עליהם,יש דברים פנימיים שהם פרי בחירתך בלבד. תנסי לבחון את הפנימיות שלך ולראות מה את רוצה מחייך להיות, ולאיזה פנימיות את שואפת. מעין תיאום ציפיות עם עצמך... תנסי לסלוח. את חיה כדאי להעשיר את עצמך ולאהוב את הקיום שלך פה (מנקודת מבטי), חבל לך לבזבז את חייך בביזבוז אנרגיות של לשים לעצמך גבולות חולניים. נסי להשתחרר... מקווה שלא בילבלתי אותך, מאחלת לך המון בהצלחה לילה טוב