שאלה

בלה ולאה יקרות, אני בתהליך מזה זמן רב ומצליחה יפה לענות לרעב פיזי תוך מתן מענה הולם לצרכי הרגשיים,הגוף מגיב יפה בהרזיה אך מטרידה אותי שאלה אחת שלפניה חשוב לי לציין שאני לא נוהגת לספור קלוריות כי המיקוד הוא כמובן לא בהתנהגות אבל בחישוב גס מאד אני חוששת שאני צורכת פחות מ1000 קלוריות ליום כשאני מקשיבה לעצמי, האם אין בכך נזק שוב חשוב לי לציין שמבחינת ההרגשה אני מרגישה מאד נאמנה לעצמי,כי אני מקשיבה לרעב בקיבה ואוכלת במידה המתאימה לי לפי תחושתי, באהבה,גילה

שלום גילה יקרה צרכיו של הגוף לאנרגיה ולרכיבים משתנה מיום ליום, מעונה לעונה, ממצב X למצב Y. (צרכיה של אשה בחודש השלישי להריונה שונים מצרכיה בחודש התשיעי להריונה, הלא כן?) בגופנו מתקיימות מדי יום מאות אלפי פעולות ביולוגיות-ביוכימיות, שהמאזן בין כולם מכוון את הדרישה הכוללת של גופך לאספקה חיצונית. אינך מודעת לרוב רובן המכריע של הפעולות הללו. הטבע הוציא זאת מהאחריות שלנו, לדעת בכל רגע נתון מה קורה, הטבע השאיר זאת לאינסטינקטים (וטוב שכך) שמתגלים דרך הסיגנלים התחושתיים. ישנם ימים בהם נרגיש שאין לנו תאבון וחשק לאכול כמעט בכלל וישנם ימים שבהם הצורך גובר, כיוון שישנה שונות יומית-שבועית-חודשית. ההרתמות לסיגנלים הללו שנובעת מאמון שאנו נותנים במערכת (לסגנל לנו את התחושות הטובות והפחות טובות על מנת להעביר מסר), מאפשרת לנו לחיות בהלימה המדוייקת ביותרר לצרכינו הביולוגיים האמיתיים. האמיני לרגשותייך ולתחושותייך. ואם את בכל זאת מוטרדת ומוצאת סיבה לדאגה, תמיד אפשר לערוך בדיקות כלליות אז למה לחיות בטירדה? יום נפלא שלך לאה פינטו