משקל יציב

דיון מתוך פורום  הרזיה ללא דיאטה

22/06/2008 | 11:26 | מאת: nava

ב-19.2.08 כתבתי לכם שירדתי כמעט 10 קילוגרמים לאחר שלושה חודשים בזכות השיטה. רציתי לעדכן אתכם שלאחר כל החודשים האלו, אני עדיין שומרת ביציבות על משקלי (52) וראשי נקי ממספרים של קלוריות / נקודות או חישובים אחרים. אני נהיינת מהיום יום. האוכל איננו עיקר חיי כי יש לי חיים. להבדיל מכל הדיאטות הקודמות שבהן הייתי מרעיבה את עצמי וחווה את עקרון היו יו הפעם לאורך זמן ארוך משקלי נשאר יציב ללא מאמץ ועוגמת נפש. תודה - נאוה

22/06/2008 | 11:47 | מאת: מישהי

היי נאוה ספרי עוד קצת על התהליך שעברת. האם עברת אותו לבד?

22/06/2008 | 18:15 | מאת: nava

נתחיל בכך שאני לומדת אימון אישי. הלמידה עצמה הביאה אותי לתהליכים נפשיים עמוקים ורצון לשנות דברים אצלי בחיים. האכילה הינה רק סימפטום לנפש שלנו. אנחנו הולכים אל המקרר כדי להשלים חסך נפשי איזשהו חסך מופשט שלעיתים אין אנו מודעים לו אפילו. ובוחרים במזון המוחשי שיסתום את החסכים האלו. אז השינוי התפיסתי - מחשבתי התחיל שם. במקביל הרגשתי פאטתית מעצם העבודה שאני מרזה , נראיית טוב לשבוע שבועיים ושוב עולה במשקל ואותם אנשים שלפני שבועיים אמרו לי : וואוו איך רזית" רואים אותי שוב בגירסה עבה יותר. ולכן החלטתי לעזוב את כל הדיאטות ולהיות מודעת לגוף שלי לכבד אותו לא לחסוך ממנו וגם לא למלא אותו כאילו היה פח זבל. ובאמת אני לא מבינה איך זה קרה. אחרי יותר מ-25 שנות דיאטה הגוף שלי התחיל לקבל סוכר ולא סוכרזית ולחם רגיל ולא דיאט וחלב 3% - התפטרתי מכל מה שמזכיר דיאטה והתחלתי להרזות. והמשקל פשוט ירד ממני- נפל. אני חייבת לומר שיחד עם זאת הכמויות קטנו כי אכלתי מתוך מודעות ותחושת מלאות . עם הזמן ידעתי להרגיש את הגוף ולדעת מתי אני לא צריכה יותר מזון. זה דומה לנהיגה ברכב עם הילוכים בהתחלה אנו ערים ובודקים מתי מעבירים הילוך ועם הזמן , האימון המיומנות והכרת המכונית התהליך הופך לפעולה אוטומטית שלא חושבים עליה. יש כאלה שמרחמים עלי שאני מספרת שאכלתי 2 קוביות שוקולד ומחזירים לי בתגובה שזה לא מזיז להם ומה זה שווה. אז זהו ששתי הקוביות מספקות אותי כאילו אכלתי חבילה שלמה. הפרספקטיבה משתנה ואני לא אוכלת עד למצב שהאוכל מטייל לי בוושט. החיים בעולם דיקטטורי שבהם את מקבלת תפריט מכניסים אותך ללופ שאין לך שליטה על חייך. זה רק לכאורה אך מישהו אחר אומר לך מה לאכול , כמה לאכול ומתי. האם אלו הם החיים שאנו רוצים שיחליטו עלינו? הרי כולנו פה יודעים ובקיאים בכל הדיאטות שהומצאו עלי אדמות. אך אנו לא בקיאים ומכירים את הגוף שלנו שזהו הדבר הבסיסי והראשוני ולא לשכוח גם את הנפש.לכן לחיות בחופש שאת זו המחליטה על גופך ונפשך לצד חיטוט עצמי ופתירת בעיות בחייך שמביאות אותך לאכילה הם הנוסחה המנצחת. דרך אגב כבר כבר למעלה משישה חודשים שלא חוויתי בולמוס- כי הכל קיים בשבילי. אשמח לספר ולענות לכל שאלה להתראות בינתיים נאוה

23/06/2008 | 11:44 | מאת:

מקסים. את התהליך עברת אצל לאה?

מנהל פורום הרזיה ללא דיאטה