אז מתי אוכל לאכול את הגלידות שאני כ"כ אוהב?

בלה ולאה שלום. מזה כשבועיים שאני קורא את השאלות והתשובות כאן בפורום ואני ממש נפעם מהגישה המוצעת כאן לגבי האופן בו אנו רואים את עצמנו, לגבי האופן בו אנו קשובים לגופנו, ולגבי האופן בו היחס כלפי האכילה משתנה. אני מנסה ליישם את הגישה הזו, ולדעתי די מצליח בה, אם כי לא עליתי על המשקל מאז החלטתי לשנות את הגישה. המון תודה על התשובות המפורטות, על האיכפתיות ועל הידע הרב שאתן חולקות עמנו! כל שינוי גישה אורך זמן ומצריך ידע, ומכיוון שאני עדיין בתחילת הדרך, יש לי לא מעט ספקות ושאלות. למשל, אם אני קשוב לגוף ולא לראש, ואני אוכל רק כשאני רעב, אז כשאני רעב אני רוצה לאכול אוכל אמיתי ולא גלידה/שוקולד/סוכריות ... כשאני כבר שבע הראש רוצה את הגלידה, אבל הגוף מאותת שהוא שבע ולכן אני נמנע. אם כך מתי עלי להקשיב לראש (אם בכלל) ולא לגוף?

כל האבחנה של אוכל טוב לעומת אוכל רע היא ראש דיאטטי (אם הבנתי נכון את הרעיון). ולכן, אתה אמור לאכל את הגלידה כשאתה רעב רעב פיזי לגלידה. אתה לא אמור לדחוף לו "אוכל אמיתי" כשהוא מאותת לגלידה, רק בגלל ההנחה שגלידה היא רעה. זה בניגוד לכל הגישה..

כוונתי הייתה שכאשר אני רעב, קוביית שוקולד/ארטיק/סוכריה לא יגרמו לרעב להעלם. הגוף ברגעי הרעב לא מבקש את הגלידה, אני רוצה לאכול אוכל יותר משביע. הרצון לגלידה מגיע אח"כ כאשר אני כבר לא רעב...