לוותר על אמונה? האמנם?

רציתי לשתף בנוגע למשהו שאני מתלבטת לגביו ,ככל שאני יותר בתהליך אני מגלה שקשה לי לוותר על האמונה בנוגע לאוכל מותר ואסור מה שאני מתחברת אליו יותר זה אוכל מומלץ יותר ומומלץ פחות,כלומר לא לוותר על האמונה לגמרי אלא יותר למתן או לאזן אותה,וזה מתחבר מאד עם עובדת היותי אדם מאמין ודתי כשם שישנם מצוות שאני לא חייבת לקיים בעצם כלום אבל כדאי מאד ומומלץ שאני כן יקיים משום שלאחר הביצוע ארגיש שאכן הטבתי עם עצמי וארגיש מחוברת יותר למהות שלי,ולכן אם לא קיימתי או פיספסתי כמובן שלא אלקה את אצמי,אלא אשתדל יותר להבא להטיב עם עצמי ,הרי בבסיס מונחת ההבנה שאני בן אדם ולא רובוט, כן, אני זקוקה לאיזו סמכות חיצונית שתדריך אותי לגבי הרצוי,מין הוראות יצרן שמבין טוב יותר ממני בדיוק כמו במצוות מה יהיה מומלץ יוצר עבורי לא מותר או אסור אלא כדאי ומומלץ ופחות מומלץ, ורק מי שאומר נעשה ונשמע כלומר קודם עושה ורק אחר כך מבין מתוך חווית העשייה שהטיב עם עצמו,כך גם לי יותר מתאים לא לוותר על האמונה לגמרי מתוך אמונה שהיא אכן משרתת אותי,גם ההתיחחסות של הדת הולמת את הגישה שציינצי בדבר אחריותו של האדם להטיב עם עצמו בכל מה שקשור לאכילת מזונות מועילים והרמבם שהיה רופא גוף ונפש מרחיב את הדיבור בדבר המזונות המועילים ואלו שפחות מועילים, בלה ולאה יקרות הייתי שמחה אם תחוו את דעתכן בעניין,באהבה,גילה

בוקר טוב גילה. ראשית דבר, כל עוד את מודעת לעובדה שזוהי בחירתך, שזוהי אמונה שאת בוחרת באופן חופשי ולוקחת את האחריות המלאה על השלכותיה של בחירה זו, דרך החוויות שהיא מקנה לך, אשרייך. אמונה איננה דבר מולד אלא נרכש, נלמד. זוהי זכותך המולדת לבחור את אמונותייך, באשר הן. גישת ההרזיה ללא דיאטה מובילה באופן טבעי ולא מלאכותי-חוקתי למקום של בחירות מועילות, כפי שאת קוראת לזה.והדבר מתממש מתוקף ההכרה בחופש בחירה מלא. ובעצם, אינני מבינה כ"כ את המושג "מזונות מועילים", מועילים למה? לי יש תחושה שמה שעליו את מדברת הוא יותר סוג של מסגרת שליטה. בוקר אור ושבוע נפלא שלך לאה פינטו

ואם באמת יש כאן עניין של מסגרת שליטה מה כל כך רע בכך אם אני בוחרת בזה ומרגישה נוח לחיות כך כדרך חיים,אני מכירה כאלו שחיים כך ולא חשים מוגבלים מאחר וזה לא חייב להיות עינוי אם מנקודת מבטי זו דרך חיים נהדרת ואני לא מרגישה בה החמצה או סבל?ואני מדברת על אורח חיים כרוני הרי ברור שארשה לעצמי פה ושם גם דברים אחרים בלי תחושת אשמה זה כמו שנמצאים ילדים בחופש הגדול,לפעמים זה דוקא מרגיש מאד טוב ונכון לחזור למסגרת מסודרת לפי מה שהבנתי גם המוח שלנו אוהב סדר.