ומה עם הנשנושים?

אני קוראת את ההסברים שלכן והן נשמעים בהחלט סבירים והגיוניים בכל מה שקשור לאוכל. הצורך באוכל כי הגוף דורש. אבל מה לגבי הצורך בנשנוש. הרי הצורך בנשנוש לא קשור לאוכל בעצם. אנחנו יושבים בערב מול הטלוויזיה ומנשנשים לא בגלל רעב אלא בגלל צורך פנימי כלשהו (אני מניחה שבעיקר שעמום). כאן הגישה של "ללכת עם מה שהגוף דורש" נחסמת, כי הדרישה איננה פיסית אלא פסיכולוגית. מה דעתכן?

אני חושבת שענית לעצמך... בדרך כלל הבעיה היא לזהות את מה שהגוף מנסה להגיד, אם את יודעת שזה מתוך שיעמום, תנסי לעשות משהו מעניין יותר...

וכאן הגישה של הרזיה ללא דיטאה נותנת לך הרבה אפשרויות לפיתרון של אכילה לא מתוך רעב.פיתרונות שממש עוזרים. בברכה בלה