לno diet man

האם תוכל לשתף בתהליך שעברת? איך התחלת? משברים? תובנות? מקווה שתסכים, תודה מראש

הכל התחיל ביום חמישי בלילה, 30 באוגוסט 2007. אישתי ישבה ליד שולחן המחשב וגלשה באחד האתרים באינטרנט. היא קראה לי לחדר וביקשה ממני לקרוא קטע מתוך העמוד שהיה פתוח. היא לא אמרה לי במה מדובר כי חששה שאולי אני אגיב בזילזול או אסרב לקרוא. קראתי את הדו-שיח בין ורד ללאה פינטו(אמצע עמוד 47 בפורום 21/08/2007). ברגע שסיימתי לקרוא אני ידעתי בוודאות מוחלטת שמצאתי את האמת, מצאתי את התנ"ך של ההרזיה. זה היה ברור כמו השמש, פרוש לפני בלי שום צל של ספק. הייתי המום ומאושר, סוף סוף הסתיים המרדף האין סופי אחרי המשקל והאוכל. עד לאותו רגע סבלתי מעודף משקל של 15-17 קילוגרם. אכלתי רק מוצרים דלי שומן, רובם למעשה נטולי שומן לחלוטין. לא אכלתי גאנק פוד אבל גם לא עסקתי בספורט לפחות חצי שנה. מרבית חיי עסקתי בספורט בצורה מאוד אינטנסיבית, סוגי ספורט שונים כולל תחרויות ונבחרות. למרות הספורט האינטנסיבי תמיד הייתי בעל משקל עודף. זה לא מנע ממני להגיע להישגים מצויינים אבל ללא ספק הקשה עלי את המלאכה. הייתי בטוח עד לאותו גילוי שאני יודע את כל מה שיש לדעת לגבי הרזיה ותזונה. למחרת הגילוי היה יום שישי ואיתו גם הקידוש וארוחת הערב. באותה ארוחה אישתי הכינה מנת דגים "חריימה" טריפוליטאית . זו מנה שיש בה דגים עם רוטב אדום וחריף ואוכלים אותה עם הרבה חלה, הרבה מאוד, לפחות עד לאותו גילוי. אחרי ארוחה כזו אני בדרך כלל שרוע על הספה בלי יכולת לזוז. מאושר אבל סובל. זו היתה הפעם הראשונה בחיי שסיימתי ארוחת ליל שבת ולא הרגשתי מפוצץ. לא רק שלא הרגשתי מפוצץ , גם יכולתי לצאת לריצה ארוכה בלי קושי, כאילו לא אכלתי דבר. בדרך כלל הייתי מסיים שתי מנות דג ואת כל הרוטב בצלחת כמו "ילד טוב ירושלים" עם חלה של שבת. בארוחה הזו לא רק שלא סיימתי את הרוטב ואפילו לא קרוב לכך, אלא גם לא סיימתי מנת דג אחת אפילו! התברר לי לתדהמתי שהגוף שלי זקוק למעט מאוד, כל כך מעט שזה התחיל להתבטא בחיסכון משמעותי בצריכת האוכל שלנו. החשבון בסופר קוצץ ביותר מחמישים אחוז! זו הרגשה קסומה לדעת מה הגוף שלך רוצה ולהיות מסוגל לספק לו את זה. כיף לי לדעת שאני מבין את הגוף שלי, נותן לו את הטוב ביותר. מתוך הרגל, היו לא מעט פעמים שלא זיהיתי את נקודת השובע. פשוט אכלתי כמו רובוט בלי לשים לב לסיגנלים של הגוף וכמובן שאכלתי מעבר לצרכים של הגוף. היו גם פעמים שאכלתי גם כשלא הייתי רעב פיזית , משיעמום,לחץ. ככל שצברתי יותר נסיון והבנה, המצבים האלו התמעטו עד לכמעט אפס. המשקל המיותר יורד בלי קושי, בקלילות ממש. אני אוכל כל סוג אוכל שאני אוהב, לא נמנע מכלום. אפשר לומר שהמצב החדש יוצר אצלי "צרות של עשירים" כי יש לי פתאום מבחר אין סופי של אוכל מה שלא היה קיים אף פעם מבחינתי. את קולטת? לאכול ציפס,גלידה,סנדוויץ עם גבינה צהובה ומיונז, פיצה,פלאפל,עוגה וכל זה בלי רגשות אשם ובלי להשמין? לא רק שאני לא משמין, ברור לי שאני מרזה כי נתתי לגוף רק את מה שהוא צריך. ובגלל שיש לי עדיין עודף משקל אז אני יודע שהגוף שלי ימשיך להיפטר מהשומן המיותר ולא משנה איזה סוג אוכל אני מכניס לגוף. החופש מקבלת ההחלטות בכל הנוגע למשקל הוא בלתי נתפס, פשוט שחרור. הגוף שלנו כלכך משוכלל, כל כך חכם ומה יותר פשוט מלתת לו את ההובלה, לתת לו לחשב. אני אוכל מכל טוב, נהנה ומרזה, מה יכול להיות יותר טוב מזה? אני עושה זאת לבד אבל אני יודע שליווי אישי של איש/ת מקצוע הוא ממש קריטי לרוב האנשים להצלחת התהליך. אם את עדיין רוצה לעשות זאת לבד אני ממליץ לך לבחון כל תחושת רעב בנפרד. הכוונה היא שבכל פעם שאת חשה רעב,ריגשי או פיזי, את תשתדלי לתת לו את המענה ההולם ביותר. בלי לחץ, בלי "חייבים". נסי לחוש את הסיגנל של הגוף,איכלי לאט ועשי הפסקות כדי לבחון את התחושות. לרעב הריגשי כדאי שתיתני מענה הולם אבל לא בצורת אוכל כמובן. אפשר ורצוי לאכול בכל שעה שבה הגוף שולח סיגנל שהוא רעב, התעלמות ממנו רק תגרום נזק וסבל. כבדי את הגוף, תלמדי אותו מכל כיוון כי יש לנו גוף אחד ומיוחד והוא הפרטנר הטוב ביותר שיש לנו. הגילוי הזה גרם לי לרצות לשנות, לא רק את הגישה שלי אלא את גישתם של כל מי שאני יצליח לפגוש בדרך. אני מאוד מתקומם היום לשמוע דיאטנים ורופאים מדברים על קלוריות ותפריטים. אני עושה כמיטב יכולתי לחשוף אנשים לגישה הזו, לאמת. בכל פורום אפשרי אני מגיב בנושא ומנסה לגרום לאנשים לחשוב לרגע שאולי הדרך להרזיה לא חייבת לעבור בגיהנום, אולי יש דרך אחרת. לפעמים התגובות חיוביות, אנשים מעוניינים להקשיב ומגיעים לפורום כדי ללמוד. לפעמים אני מעצבן את הדיאטנים שמנהלים את הפורום ואז הם מוחקים את תגובותי או חוסמים אותי לחלוטין. במקרים כאלו אני מניח שהסיבה שזה קרה היא שהצלחתי לערער את בטחונם העצמי או שהם לא מסוגלים להתמודד איתי. ככל שיחלוף הזמן ותיישמי את הגישה בהצלחה הצורך להישקל ולדעת את המשקל הנוכחי שלך ילך ויפחת, יהי חשוב לך להרגיש טוב עם עצמך ופחות יעניינו אותך המספרים שבמשקל. הבגדים ידברו בעד עצמם, את תרזי במקומות בגוף שמעולם לא הרזית בהם קודם. זה יהיה כמו קסם, חוויות חדשות,עולם חדש ואת לא תירצי שזה יגמר. יכול להיות מאוד שבתחילת הדרך את תתקשי ביישום הגישה, אל תרימי ידיים. אם את יכולה לקבל ליווי אישי, מצויין. אם לא, קחי את הזמן,תשאלי שאלות,תקראי בפורום כמה שיותר. אני חוזר לפורום לא פעם על מנת ללמוד, הרבה פעמים קורה שאני מבין טוב יותר כשאני קורה את אותה התשובה אבל בזמנים שונים במהלך התהליך. התובנות מגיעות בכל מיני כיוונים וצורות. עמוד 47 בפורום הוא נקודת הפתיחה הטובה ביותר שאני יכול להמליץ עליה, אל תפספסי. תשאלי בפורום כל מה שאת לא מבינה, לאה ובלה ישמחו לעזור לך. המון הצלחה שתהיה לך.

תודה רבה על הפירוט וההשקעה

שלום רב לך (מה שמך בכלל???). אני מודה לך מקרב לב על שאתה מאמין בשיטה ומשקיע כל כך הרבה אנרגיה בקידום שלה. אני מאד שמחה על החוויה שלך ועל הצלחה שלך. זה מעולה לדעת שזה עובד עבורך ומה שמרשים אותי ביותר זה היכולת שלך ליצור שינוי עומק - שינוי ברמת ההויה שלך רק מקריאת תשובה אחת מעוררת השראה. זה מראה עלך המון כאדם. ישר כח. בלה