הריון והשמנה

היי, אני בת 28 בשבוע השישי להריוני. מאז ומתמיד משקלי היה עודף אבל לא בצורה חריגה (שמנמונת קוראים לזה), במהלך חיי ניסתי המון דיאטות ירדתי ועליתי. בשנתיים האחרונות החלטתי שאני מפסיקה את נסיונות אלה, מנסה לאכול בריא לעשות התעמלות מידי פעם ולא משתעבדת לדיאטה. בסה"כ די הצלחתי ולמדתי לחיות עם גופי ואף לחבב אותו. עכשיו נכנסו בי חרדות לגבי משקלי ואיך אראה, אני יודעת כמה אישה בהריון אמורה לעלות אבל זה לא מרגיע. אני נמוכה מאוד ומפחדת להראות כמו פיל. מסביבי אני מצליחה לראות רק בנות גבוהות ורזות עם בטן הריון מדהימה. הדבר מונע ממני את ההתרגשות והשמחה שבהריון הראשון ואני חרדה לגופי. נ.ב. אני גם צמחונית אשמח לתגובה, עיצה אמירה תודה

אני באה מתחום ההפרעות אכילה (בולימיה במקרה שלי). ואני התחלתי את השיטה הרזיה ללא דיאטה ובינתיים זה עובד. מה שאת מתארת זאת הבעיה שלי בדיוק ושל כל אחת שיש לה הפרעת אכילה והיא חרדה מוגזמת מהשמנה של הריון. לי נאמר שצריך לטפל בחרדות כדאי להשלים עם התהליך הטבעי של הגוף ועם השינוי שיתחולל בו.

ל היקרה. אין דבר מופלא יותר מהריון. הגוף משתנה - הגוף שלך מגדל תינוק. איזה פלא, איזה קסם - תשתדלי להנות מכך. להמשיך לאכול כמו שהצלחת בשנתיים האחרונות. תסמכי על הגוף שלך, עם הזמן, הוא יחזור לאיזון. ואת - תחשבי על צבע קירות חדר הילדים, על שמות, אושר גדול מחכה לך, למה לקלקל ?

שלום ל 9 חודשים שהם חוויה שמתגעגעים אליה (כן, לחלקינו לעיתים לוקח זמן, אך זה תמיד קורה). 9 חודשים נדרשים להריון, לא רק להתפתחות העובר, לא רק לטובת הפלא הזה, אלא גם לטובת התפתחות האם עצמה. וזוהי תחילתה של דרך חדשה, של חיים חדשים, לא רק לרך שיוולד בשעה טובה, אלא חיים חדשים לך. בלי להבין (כי מבינים רק מאוחר יותר, כולם) את בתחילתו של תהליך שינוי, ובעצם תהליך השינוי המהותי ביותר בחייך. (ואיננני מתכוונת לשינוי המשקל שלך) וכמו בכל תהליך שינוי יזום ורצוי (כמו השינוי והמעבר לאמהות, למשל) אנו מתמלאים בהתרגשות מצד אחד, וחששות מצד שני. אין דבר שמונע ממך את ההתרגשות והשמחה שבהריון, מלבדך. את היחידה שמונעת מעצמה לחוות את תהליך יצירת ילדך באופן חיובי. והאופן שבו את עושה זאת הוא הכוונת המיקוד שלך. את מכוונת את המיקוד שלך: 1. לעתיד - פחד תמיד מתקשר אצלנו עם העתיד ובעיקר עם אי הודאות הטמונה בו 2. לנשים אחרות - מסביבך את מצליחה לראות רק גבוהות ורזות כיוון שאת ממוקדת בפער בינך לבין האחרות. הן הרי היו גבוהות ממך גם לפני ההריון ואני בטוחה שגם יש שונות בין מי שאת מתמקדת בה לבינך במבנה הגוף ובצבע השיער. את תופשת את עצמך כשונה, כבעלת בעיה (נמוכה שפוחדת להראות כמו פיל, את רואה סיכוי לעצמך להראות כמו פיל, על אף העובדה שאינך נראית כך), המיקוד התודעתי הזה מכוון אותך להבחין במה שמייצג לך את הפער הזה. צורת הגוף שלך משתנה ותשתנה, כך זה במשך 9 חודשי הריון, טבעי ונורמלי לחלוטין, אין זה אומר דבר בנוגע למה שיהיה לאחר ההריון, הגוף משתנה בהתאם לצרכיו ולפונקציות שהוא ממלא בכל תקופת חיים.. שני את המיקוד שלך ולא תחושי שתקופה כ"כ יפה ומיוחדת בחייך, מתבזבזת מבלי שתחווי את הריגושים האמיתיים שבה. שימי לב איך גופך משתנה כדרך הטבע וחנכי את עצמך לקבל בברכה את הפלא הזה שנקרא גופך, למדי להעריץ אותו על היכולת המדהימה הזו. ומדהים עוד יותר הוא לראות איך הוא גם יודע לחזור למצב הרגיל לאחר מכן. עקבי אחר השינויים מתוך סקרנות ולא מתוך ביקורת. ומתוך ההערכה הזו לגופך, המשיכי לתקשר איתו ולתת לו לווסת את אכילתך. זה מבטיח לך עליה בריאה מושלמת במשקל. דבר נוסף, כצמחונית את בודאי יודעת שעלייך לנטר כל מיני רכיבים תזונתיים ולהיות ערה לסיפוקם. חשוב כמובן גם בהריון. ל' יקרה, אני מאחלת לך הריון בריא ונהדר, שתהני מכל רגע ושהכל יבוא על מקומו בשלום. שבוע נפלא שלך לאה פינטו