רעב קבוע

שלום, אני בת 25, סטודנטית, גובה 1.63 ושוקלת נכון להערב 61 ק"ג. עד הגיוס לצבא הייתיתמיד בתת משקל ושקלתי לכל היותר 47\48 ק"ג, כל החברות שלי קינאו בי תמיד על כך שיכולתי לאכול הכל (עוף בגריל שאמא שלי היתה קונה היה נעלם בשלמותו בתוך חצי שעה ולא היו רואים עליי כלום!). בצבא עברתי אירוע טראומתי שריתק אותי למיטה במשך 4 חודשים שלאחריו התחלתי לעלות במשקל. שקלתי בסביבות 52 עד גיל 22. בגיל 22 התחלתי בלימודים אקדמאיים לעליתי למשקל של 63 ק"ג בלי שום סיבה מוגדרת או הצדקה. בגיל 23 עשיתי הפסק בת שנה מהלימודים בה חזרתי למשקל הקודם של 52 ק"ג וכעת, לאחר שנה נוספת בלימודים והמון לחץ וחוסר תנועה (חוסר זמן שהפך לעצלנות נוראית) וחזרתי כמו שרשמתי למעלה, למשקל 61 ק"ג. אני מאוד לא מרוצה מהמצב הזה ורוצה להוריד את עצמי חזרה לסביבות 52 ק"ג. בעבר הורדת משקל היתה מאוד קלה עבורי, במשך יומיים הייתי מקפידה על ארוחות מאוד קטנות כיווץ הקיבה) ולאחר מכן גם אם רציתי - לא הייתי יכולה לאכול ארוחות גדולות ותחושת הרעב היתה פשוט נעלמת, משם הירידה היתה קלה מאוד ובתוך זמן קצר יחסית (10 שבועות +\-) הייתי חוזרת למשקל הרצוי. הפעם, עם כל תשומת הלב של לא לאכול פחמימות ולהימנע מחלבונים בכמות גדולה - אינני מצליחה לרדת. לאחרונה גם הפסקתי לחלוטין עם גלולות נגד הריון - לא יודעת אם יש לזה קשר או לא. אני לא עושה הרבה תנועה, השיעמום והלימודים גורמים לרעב מתמיד כך שגם אם אני לא באמת רעבה, המוח שלי דורש מזון. ניסיתי "לכרסם" מקלות גזר או מלפפון רק כדי להעסיק את הפה ולנסות לעבוד על המוח שלי אבל זה רק גרר תשוקה מטורפת למתוק (עד לאחרונה שנאתי שוקולד לא הייתי יכולה לגעת בזה) או לפחמימות. מכיוון שאין לי הרבה זמן להתמיד עם פעילות גופנית אני זקוקה לעיצה איך לטפל במצב האישי שלי נכון. ניסיתי לחפש הפורום על מקרה דומה אבל לא מצאתי אף לה שהתאימה למקרה שלי כדי לקבל הנחייה. אשמח לכל עיצה! תודה.

סטודנתית יקרה שלום רב . את מספרת על מצב בו היית בעבר במשקל מאד נמוך ואכלת כמה שאת רוצה בלי לשלם מחיר במשקל, אהבת את המצב וחשבת שישאר כך לתמיד. ראשית חשוב להבהיר, בעבר משקלך היה נמוך הרבה מתחת לנורמה ולמעשה היה משקל של ילדה. בצבא עבר גופך שינוי והפך להיות גוף של אשה וטוב שכך. המשקל של 52 שהיית בו נראה כמשקל תקין עבורך. נמוך אבל תקין. כיום את במשקל יותר גבוה ואת לא מרוצה ועומדת לעשות טעות חמורה מאד, למעשה כבר התחלת את הדרך לשם ,את עומדת להכניס את עצמך למעגל הנורא של הדיאטות. בואי ואספר לך מה קורה כשאת נכנסת למעגל הזה. את נכנסת רזה טבעית ומאוזנת ויוצאת מתוסכלת , שמנה יותר מאי פעם ברוגז עם הגוף שלך . את נכנסת עם המון תיקוות וחלומות ופנטזיה ויוצאת מפוקחת מיואשת ועם נזק כספי ,גופני ונפשי רב. את נכנסת עם איכות חיים סבירה יחסית ויוצאת עם איכות חיים לא מאוזנת . ואחרי המון שנים את מבינה שכל מה שקרה לך במעגל הזה הוא ביזבוז עצום של משאבים - כספיים רגשיים גופניים ובסופם האם השגת את מטרתך? האם הפכת להיות רזה?לא - מן הסתם את שמנה מאי פעם. יש לי מטופלות רבות בגילאי 40 - 50 אשר משקל של 62 הוא חלום רחוק עבורן עכשיו, ואשר בגיל שלך גם הן סירבו להשלים אתו ונכנסו למעגל הנוראה הזה של הדיאטות. אז מה אני אומרת לך? אני לא מציע לך להשלים עם המשקל שלך אלא להשלים עם העובדה שאת לא שולטת בגופך. אני מציע לך ליצור אתו כמה שיותר מהר דיאלוג מכבד מעצים ואוהב. אני מציע לך ללמוד לאהוב אותו וללמוד את השפה שלו שפה מאד מיוחדת.אני מציע לך להבטיח לו שלעולם לא תכפי עליו שום משטר חיצוני של דיאטה מכל סוג. בנקודה הזאת של חייך בה את עומדת את יכולה לבחור באיזה מסלול ללכת - מסלול הדיאטה ההרסני שבסופו תהיי פחות בריאה, הרבה יותר שמנה עם איכות חיים ירודה ועם הרבה פחות כסף, או מסלול אחר - מסלול של איזון פנימי, כבוד כלפי הגוף ורזון טבעי לתמיד. אומרים שבחיים עלנו לבחור תמיד את הדרך ולקחת את האחריות על הבחירה. אז מה את בוחרת???????????? שבוע נעים שיהיה לך. בלה

בלה תודה את התגובה אך לא הבתי מה אני צריכה לעשות כדי להתמודד עם הבעיה? בעבר זה היה כל כך קל והיום כל כך קשה והשנים של הלימודים בטח לא הועילו. מה אני יכולה לעשות? הרי לא ייתכן שנגזר עליי להיות במשקל הנוכחי שלי לעולם... אנייבולמית או אנורקסית שרוצה לרדת למשקל לא הגיוני, בסה"כ לחזור למקום בו הייתי לפני הלימודים והלחץ והאכילה בלתי פוסקת... עזרה?