2- שאלות

לבלה ולאה היקרות, יש לי 2- שאלות בנוגע לתחושת רעב- שובע: 1-אם לדוגמה אני חשה רעב בבטן ואני שותה כוס מים והתחושה ממש מתעמעמת עד שניתן לומר שאני לא רעבה, האם עלי לאכול או שעלי לחכות למצב שבו גם עם כוס מים אני עדיין רעבה?כי לעיתים אני לא אוכלת כשש שעות או יותר ועם המים התחושה של הרעב שהרגשתי קודם נעלמת 2-אם אני אוכלת עד למצב של שובע ביולוגי ובגלל שאני עדיין לא מסופקת אני בוחרת להמשיך לאכול,אז על פי תפיסתכם אני סומכת על גופי שיודע כמה אנרגיה ברשותו ומן הסתם הרעב הבא יגיע לאחר הרבה זמן כי יש מספיק בגוף שעושה את החישוב שלו לבד וזה אומר מבחינתי שאינני צריכה להטרד בשל העובדה שאכלתי מעבר לרעב הביולוגי ובחרתי להגיע בארוחה ליתר סיפוק? תודה מראש על תשובתכן אוהבת ,גילה

גילה היקרה. לפי שאלתך ברור שיש לך בלבול גדול בהבנה נכונה של מושגים מהגישה. בילבול במושג של רעב, בלבול במושג של שובע בלבול במושג של סיפוק. אם למדת לא נכון את הטכניקה את מן הסתם תעשי טעיות לאורך כל הדרך. משאלתך אני רואה שאת מנסה לדכא רעב ולא לכבד אותו - אחרת למה אחרי שש שעות בהם לא אכלת את בוחרת דווקא לשתות ולעמעם את הרעב? איזה מסר מקבל הגוף במקרה כזה? שלא מקשיבים לו מן הסתם מה שאומר שמבחינתו יש עדיין דיאטה ועליו להתגונן מפני דיאטה וכולנו יודעים מה קורה במקרה כזה. גם בשאלה השנייה שי בלבול כדי שיווצר סיפוק עליך לאכל בידיוק מה שהגוף שלך רוצה ובצורה מדויקת ונכונה (מה שנקרא מגע מלא) במידה ואת לא עושה את זה נכון עלול להיות מצב של חוסר סיפוק - אכילה של עוד ועוד מזון לא תעלה את הסיפוק לרמות גבוהות יותר. בנוסף, חוסר סיפוק עלול לנבוע מבלבול בין רעב רגשי לרעב פיזי - רעב רגשי לא יתמלא לאורך זמן על ידי אכילה, הוא יחזור מיד בתום הארוחה. אז כפי שאת רואה זה לא ממש פשוט להפנים לעומק את הגישה ובוודאי שקשה לעשות את זה רק מקריאה שלה בפורום. בכל אופן אני שמחה שאת מתענינית ושואלת ומקווה שזה הבהיר לך קצת. אשמח להמשיך לעזור , בלה

גילה יקרה שלום לך, ברצוני להצטרף לדבריה של בלה,אני חשה שהשאלה הראשונה שלך נובעת מחוסר אמונה בגוף שלך. אנא תקני אותי אם אני טועה,אך אני חשה שאת רוצה לוודא שאכן מדובר ברעב אמיתי ולכן את שותה מים כדי לבדוק שזה אמיתי .אני חשה כי מחשבות אלה שייכות לעולם של דיאטה,עולם שבו אנו כל כך לא מאמינים לעצמו עד אשר אנו חייבים הוכחות בדוקות ומיידיות לכל דבר. אך לא כך הוא-גופך הוא מכונה חכמה כל כך, דמייני תינוק שהוא רעב ונותנים לו מים? הוא בוודאי לא יסתפק בזה ותוך כמה רגעים ירצה אוכל,וכך גם הגוף שלך,כשהוא דופק אצלך בדלת,ומודיע על רעב, הוא מסמן ומאותת לך שיש צורך במזון ולא במים. תקשיבי לו פעם אחת פעמיים ושלוש ותגלי כיצד הסימנים האלה הופכים ברורים מפעם לפעם. אותו דבר בנוגע לשובע,סימני השובע גם הם ברורים מאליהם,פשוט צריך לתת להם תשומת לב מספקת וכך לא תגיעי למצב של יתר סיפוק שהוא מצב כלל לא נעים-מניסיוני האישי. כלומר,כשאת אוכל,קחי לך את הזמן בהנאה,להנות מהאוכל,לחוש את הטעמים שלו (ואני יודעת שזה משהו שצריך להיות מודע ולהתכוונן אליו עד שהוא הופך לטבע,אבל זה שווה את זה),ותוך כדי שתאכלי, את ורק את תדעי בדיוק את הרגע שבו תרגישי שאם את אוכלת עוד ביס אחד זה כבר יהיה יותר מידי. את תגיעי לרמה כזו של דיוק תוך כדי התבוננות בתחושות שלך תוך כדי שאת אוכלת. ואת יודעת מה,זו פשוט תהיה תחושה נפלאה,תחושה של שלווה ונינוחות גם ברמה הנפשית וגם ברמה הגופנית. בהצלחה מכל הלב נעמה

אני שבויה חזק מאד בדפוס חשיבה דיאטטי שקשה להפטר ממנו על ההתחלה, בהחלט אנסה ליישם את עצותייך באהבה,גילה