תחושת שובע או אכילה מוגזמת?

שלום רבאני יש לי בעיה שאני מודע לה אך לא יודע כיצד לפתור אותה כאשר יש לי תחושת רעב נניח לפני ארוחת הצהריים יש בי את החשש שאני לא אשבע מהארוחה ולכן אני חייב לחפש את הדבר הכי גדול את הדבר שלפי דעתי אני אשבע ממנו (לכן בגלל זה אני לא יכול להנות מסלט או פסטה...) התחושה שלאחר הארוחה (שכנראה לה אני מחכה) הינה תחושת שובע מפוצצת ממש כך כאילו האוכל סגר את כל המקום ואפילו מחכה לאיזשהו תחושת אגרוף בגרון???!!! יותר גרוע זה כאשר אני מנסה להלחם בזה כגון אכילת סלט נניח אני כל זמן הארוחה חושב אם אני אשבע או לא אשבע מהארוחה ואפילו מנסה להוסיף לחם כדי שאני לא אדאג. אני חייב לציין שאני לא אדם שמן אך יש לי כרס שפעם היתה חמודה אך מתחילה להתרחב אני בן 32 גובה 1.85 ושוקל 100KG יחסית בסדר אני לא מסוגל לעשות דיאטה המחשבה לא לאכול גורמת לי לאכול יותר אשמח לפתרון ולהנחיות

שלום ליאור הפוסט שלך ממחיש תפישה מוטעית בנוגע לגופך, אך לא רק. דבריך משקפים הלך חשיבה מאוד דיאטטי ומגביל, גם אם בסיכומו של דבר אינך מגביל את עצמך. בתודעתך אתה חי את ההגבלה שאתה יוצר (צריך לאכול סלט, צריך לאכול מעט וכ"ו). מרגע שאתה יוצר את ההגבלה הזו (בעולם החשיבה שלך), באופן לא מודע אתה יוצר במקביל את ההתנגדות לחסך ולהגבלה. וההתנגדות הזו מיד מחפשת דרך לפרוץ את הגבולות שאתה, בעצמך, הצבת. זכור, כל חסך יוצר כמיהה, אובססיה. אתה מעיד על עצמך כמי שלא מסוגל לעשות דיאטה, אך בתודעתך אתה מאמין שזה מה שאתה צריך לעשות. כך שגם אם אינך עומד ב"כללי הדיאטה" , אתה שבוי בה והיא מנהלת את האכילה שלך במידה רבה. אין ספק שעליך לעבור תהליך של שינוי התפישה וההבנה שלך את עצמך על היבטיך הביולוגיים, הרגשיים והקוגנטיביים. כרגע אתה מגיב לרעב רגשי (פחד שלא יהיה, פחד שלא תהיה שבע) ואין קשר בינו לבין הרעב הביולוגי שלך. אתה אוגר מזון (מגיע לתחושת פיצוץ) - למה? מי אוגר מזון? באילו מצבים אנשים אוגרים מזון? יש לי רעיון - אתה, משום מה, לא מאמין שמזון יהיה זמין לך, אתה מאמין שאם לא תאכל עכשיו המון, אתה תהיה רעב. והרעב מפחיד אותך נורא. אך המציאות היא שאנו חיים בעולם של שפע, יש הרבה מזון סביבנו כל הזמן. אז מה יקרה אם תוך פרק זמן כלשהו, תחוש שוב רעב? בנוגע להגדרת השובע שלך, הייתי רוצה לאמר משהו. הגוף שלנו לא מיועד להיות מה שאנו קוראים לו "שבע". האכילה מיועדת להביא אותנו למקום של אי-רעב ולא מה שאתה קורא לו "שובע". מאכילה אתה אמור לצאת מסופק ולא רעב יותר. לא שבע, לא מפוצץ, לא מפוטם. עצם אי הנוחות לאחר ארוחה גדולה מדי היא סיגנל של הגוף שקורא לך "עצור". ליאור, לדעתי נדרשת כאן עבודה על צורת ההסתכלות שאתה מביא.לעולם האכילה שלך. כרגע, אתה מביא תפישת עולם שיוצרת חוסר הרמוניה ליחסים שלך עם מזון ועם הגוף שלך. כרגע, האכילה שלך מווסתת ממקום של פחד שהוא תוצר אמונות מעוותות. מאחלת לך יום נעים שלך לאה פינטו